"כשבוחרים מסלול לימודים, חשוב להיות קשובים למה שמעניין, מה מקור המשיכה לתחום", אומרת בהקשר זה ד"ר קאהן-ניסר, "מי שמתעניינים יותר בתופעות מדיניות ולרדת לבסיס העניין עצמו ימצאו את עצמם יותר בחקר מדע המדינה. לעומת זאת, מי שנמשכים יותר לעיסוק באינטראקציות שבין המדינות יעדיפו להתמקד ביחסים בין-לאומיים, מן הסתם. אם לבצע אבחנה גסה – זה ההבדל המרכזי בין התחומים. אבל באמת שכיום קשה לעסוק באחד מבלי לדבר על השני – ולכן, כמובן שניתן לשלב בין התחומים במסלולי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה".
לומדים על המציאות היומיומית בישראל
כשד"ר קאהן-ניסר מדברת על מושאי המחקר שלה, היא ממהרת להבהיר שהעיסוק שלה רחוק מלהיות מבוצר במגדל שן אקדמי. "מדע המדינה ויחסים בינלאומיים זה ממש לא עיסוק בספירות מופשטות", היא קובעת, "זה לא פיזיקה קוונטית. מדובר בחיים עצמם, במציאות היומיומית של העולם שבו אנחנו חיים. בוגרי תואר ראשון במדע המדינה וביחסים בין-לאומיים רוכשים לעצמם ארגז כלים אקדמי שהולך איתם גם ביום יום ומסייע להבין לעומק תופעות שאנחנו שומעים עליהם בחדשות על בסיס קבוע. השילוב בין התחומים מספק ראיית עולם רחבה ופרספקטיבה להבנת עומק של מהלכים היסטוריים שקורים מול עינינו".
את יכולה לתת לי דוגמה שתמחיש את השילוב בין שתי הגישות ביחס לאירוע חדשותי?
"בוודאי. ניקח למשל אירוע כמו הפלישה של רוסיה לאוקראינה. מהרגע שזה קרה יש שאלה אחת שכל העולם שואל: 'מה עובר לפוטין בראש?'. השילוב בין תחומי המחקר האלה יכול לספק תשובות שיאפשרו לנו להבין את המהלך שפוטין מניע. מדע המדינה יתייחס לנושא תוך בחינה של הפוליטיקה הפנימית ברוסיה, הגישה היח"בליסטית (יחב"ל = יחסים בין-לאומיים) תיתן לנו ממד נוסף שנוגע בפוליטיקה הבינלאומית שהובילה למהלך. השילוב של ניתוח הגורמים השונים מבפנים ומבחוץ, תוך שימוש בכלים המחקריים שנלמדים באקדמיה, יספקו תמונת מצב שתוכל להתחיל לספק מענה גם לשאלה הזו".
מעניין שכדי להמחיש את הממשק בין התאוריות המדיניות שעומדות בבסיס המחקר לבין המערכת הבינלאומית שמניעה את המדינות, בחרת באירוע בסדר גודל היסטורי וצמצמת אותו בסופו של דבר לשאלה כמעט אישית: "מה עובר לפוטין בראש?".
"אני מאמינה שמי שילמד את התחומים הללו יקבל כלים להבנת ההתנהלות האנושית באשר היא, כי החלטות של מנהיגים ומהלכים מדיניים מקבלים שליטים, ודברים ששליטים עושים הם דברים שבני אדם עושים באופן כללי. הלימוד יאפשר להסתכל על ההתנהלות האנושית בדרך מפוקחת, לפרש התנהגויות אנושיות במונחים של תחרות על עוצמה, גיבוש זהות קבוצתית, כללי התנהגות שמגבילים את אופי הפעולה שלנו והדרכים שבהם אנחנו נוקטים כדי להרחיב את המגרש בשביל להימנע מההגבלות הללו".
התמחות בכנסת תמורת נקודות זכות אקדמיות
לימודי מדע המדינה ויחסים בין-לאומיים יתאימו, מן הסתם לצרכני חדשות ולחובבי אקטואליה, אולם חשוב לציין כי הלימוד האקדמי של התחומים ממש לא מתמצה בעיסוק בפוליטיקה. תחומים כמו סחר בינלאומי, כלכלה, משפט בין-לאומי ורגולציה הם רק חלק מהנושאים שממלאים את ארגז הכלים שעמו ייצאו בוגרי התואר לשוק העבודה – ומדובר, מדגישה ד"ר קאהן-ניסר, בארגז כלים פרקטי במיוחד.