מהי מחשבה ביולוגית?

סוגיות מדעיות אינן נידונות רק בתוככי מעבדות על ידי מדענים לבושי חלק לבן. הן קשורות גם בסוגיות פילוסופיות וחברתיות, היסטוריות ועכשוויות, כפי שהיינו עדים במהלך התפרצות נגיף הקורונה.

ההבנה שסוגיות מדעיות קשורות לבלי הפרד בסוגיות פילוסופיות וחברתיות, ומוארות על ידי ההיסטוריה של המדע עוברת כחוט השני בכל קורסי תכנית המחשבה הביולוגית. הקורסים מציפים שאלות כמו: מהו הגבול בין חי לדומם? איך מגדירים חיים ומתי מצהירים על מוות? האם תאוריית האבולוציה צריכה להיות חלק מהחינוך המדעי הבסיסי? שימור טבע, על חשבון מי? האם שימוש בבעלי חיים במחקר המדעי ניתן להצדקה מוסרית? מהם היתרונות והסכנות בריפוי גנטי ובהשבחה או העצמה גנטית?

שאלות אלו ודומות, מהוות דוגמה לזיקה שבין ביולוגיה, פילוסופיה וסוגיות חברתיות. לדיון בהקשרים אלו, נודעת חשיבות בשל השלכותיו ההולכות ומתעצמות של המחקר הביולוגי ויישומיו על הפרט והחברה.

התכנית עוסקת בהיבטים פילוסופיים, היסטוריים וחברתיים של הביולוגיה, והיא בוחנת את המהות, המבנה וההנחות של הביולוגיה, וכן את ההשלכות של תחום מדעי החיים על ענפי ידע אחרים, על הסביבה, על החברה ועל האדם.

בתכנית לתואר שני במחשבה הביולוגית לומדים סטודנטים בטווח גילאים רחב, עם השכלה ותחומי עיסוק מגוונים. עם הסטודנטים שלנו נמנים מורים לביולוגיה, לאזרחות ולקולנוע, מנהלי בתי-ספר ומנהלי חברות, רופאים, וטרינרים ורוקחים, עובדי מעבדה, אנשי המשרד לאיכות הסביבה, עובדי היי-טק וביוטכנולוגים, אנשי תקשורת ומומחים לחקלאות.