פרופ' ערן חיות הוא פסיכולוג קוגניטיבי שחוקר כיצד הקוגניציה פועלת בזמן איום. המחקר שלו עוסק בהיבטים שונים של המערכת הקוגניטיבית, כגון קשב, זיכרון, וקבלת החלטות תחת דחק ואיום. במחקרים אחרים הוא בוחן הבדליים בין אישיים בחשיבה מאגית ובפער בינה לבין חשיבה רציונלית. הוא בודק כיצד אנשים מפתחים אמונות תפלות, כיצד החשיבה שלנו מתבססת על מידע סלקטיבי בנוגע לאמונות אלה, וכיצד החשיבה שקשורה באמונות תפלות שונה מחשיבה רציונלית.  

ד״ר הללי בלבן היא פסיכולוגית קוגניטיבית שחוקרת עיבוד מידע דינמי. היא משתמשת בכלים מגוונים של מדעי המוח הקוגניטיביים שכוללים אלקטרופיזיולוגיה (EEG), מודלים חישוביים, ומדדים התנהגותיים. מחקרי מנסים לפענח תהליכים מחשבתיים שמעורבים בייצוג מידע, בפרט בזיכרון העבודה. היא בוחנת כיצד ייצוגים מנטליים יכולים להשתנות באופן שמשקף שינויים בעצמים שסובבים אותנו ומדוע לפעמים הייצוגים לא יכולים להשתנות, כיצד אפשר לנבא באופן אינטואיטיבי את השינויים הללו, ומה ההשפעה של ציפיות שונות על תהליכים אלו.

פרופ' יאיר בן חיים הוא חבר סגל במחלקה למדעי הטבע. מחקריו מתמקדים במשפחת הקולטנים מצומדי חלבון G. קולטנים אלה מהווים את אחת מדרכי התקשורת העיקריות בין העולם החיצוני לתוך הגוף ובין תאים בגוף בכלל ובמערכת העצבים בפרט. הקולטנים ממירים אותות כימיים ופיסיקליים לתהליכים תאיים שמאפשרים לגוף לפעול ולהגיב. המחקר עושה שימוש בשיטות מולקולריות, ביוכימיות ואלקטרו-פיזיולוגיות כדי לנסות להבין את המנגנונים שמבקרים את פעילות הקולטנים ברמה התאית והמולקולרית.

פרופ' נורית גרונאו היא פסיכולוגית קוגניטיבית שחוקרת תפיסה חזותית, קשב חזותי וזיכרון חזותי. היא בוחנת את היעילות של מנגנון הקשב שמסייע לנו לברור גירויים בשדה החזותי, ואת הגורמים שמשפיעים על היכולת לבצע אינטגרציה בין הגירויים במצבים של משאבי קשב מוגבלים. מחקריה עוסקים באופן שבו אנשים זוכרים פרטים של עצמים בודדים ושל סצנות שלמות בעולם חזותי דינמי ובר-חלוף. כמו כן, היא חוקרת את המרכיבים הסמנטיים שמעורבים בעיבוד ובזיכרון של עצמים ושל סצנות. 

פרופ' רביד דורון הוא פסיכוביולוג מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה שמתמחה בחקר המוח. מחקריו מתמקדים בהבנה של השפעות של דחק ממושך על תפקוד המוח ובפיתוח טיפולים לדיכאון ולחרדה על בסיס צמחי. כמו כן, הוא חוקר את ההשפעה האפשרית של מינונים נמוכים של קנאביס על תפקוד קוגניטיבי, על הזדקנות תקינה ועל מחלת האלצהיימר. עבודתו שופכת אור על המנגנונים העצביים שעומדים בבסיס התפקוד הקוגניטיבי והיא נועדה לשפר את איכות החיים ולפתח גישות טיפול חדשות.

פרופ' אמיר הורוביץ חוקר בעיקר נושאים בפילוסופיה של הנפש, בפילוסופיה של מדעי הקוגניציה, ובפילוסופיה של השפה. בין הנושאים העיקריים שחקר – מודעות (consciousness), סיבתיות נפשית, חישוביות, תוכן ומשמעות. בנושא אחרון זה פיתח תיאוריה שלפיה למצבים נפשיים אין כלל תוכן, הם אינם מייצגים אובייקטים או מצבי עניינים בעולם החוץ-נפשי, ולישויות לשוניות אין כלל משמעות. כמו כן, הוא מנסה להבין את תופעת הבלתי-מודע על ביטוייה השונים (הפסיכו-אנליטי, הקוגניטיבי, ועוד).

ד"ר נורית מלניק היא בלשנית מהמחלקה לספרות, ללשון ולאומנויות. מחקריה מתמקדים בתחביר, בייחוד בתחביר של העברית המודרנית, ועוסקים בנושאים מגוונים, כגון תבניות לשוניות והקשר בין צורה לבין משמעות, וריאציות בהתאם, גמישות לקסיקלית ותחבירית וביטויים "קפואים", יצירתיות לשונית, שונות לשונית, הנדסת דקדוקים והיבטים קוגניטיביים שקשורים בשינויי שפה. גישתה התיאורטית משלבת בין דקדוק פורמלי-גנרטיבי לבין בלשנות מבוססת-שימוש. בעבודתה היא מגשרת בין מחקר בלשני תיאורטי, מדעי הקוגניציה, בלשנות חישובית ובלשנות קורפוסים.

פרופ' טל מקובסקי הוא פסיכולוג קוגניטיבי שחוקר את האופן שבו אנשים מייצגים את העולם החזותי, החל משלב התפיסה, דרך תהליכי קשב וזיכרון עבודה ועד לזיכרון ארוך-טווח. השאלות שבהן הוא עוסק נוגעות בהיבטים שונים של המערכת הקוגניטיבית. הוא חוקר את הקשר בין קשב לבין זיכרון עבודה, את האופן שבו משמעות סמנטית משפיעה על זיכרון של פרטים חזותיים, כיצד אנשים מתכוננים לגירויים מאיימים או מסיחים, מה בדיוק לומדים בלמידה לא מודעת, והאם מנח גוף יכול להשפיע על הקוגניציה.

ד"ר דורית סגל היא קלינאית תקשורת שחוקרת את הקשר בין תפקודים קוגניטיביים שאינם שפתיים לבין תפקודי שפה באנשים חד-לשוניים, באנשים דו-לשוניים ובאנשים עם הפרעת קשב. המחקר שלה עוסק באופן שבו אנשים מאמצים נקודות מבט של אנשים אחרים ובקשר בין יכולת זו לבין היכולת לעבור משפה לשפה. בנוסף, היא חוקרת את התפקודים הקוגניטיביים שמעורבים בתהליך הקריאה. המחקר שלה צומח מתוך העבודה הקלינית והיא שואפת לחבר בין העולם הקליני לבין העולם המחקרי. 

ד"ר יעל סידי מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה היא ראש התואר השני בחינוך: טכנולוגיות ומערכות למידה. מחקריה עוסקים בתהליכים מטה-קוגניטיביים, בדגש על חשיבה יצירתית ופתרון בעיות, וכן בהשפעות של טכנולוגיות מתקדמות על הלמידה. היא חוקרת את התרומה של סביבות למידה דיגיטליות לתהליכי חשיבה ואת ההשפעה של אינטראקציות חברתיות בהקשרי למידה על ביצועים קוגניטיביים ומטה-קוגניטיביים. מחקריה מספקים תובנות משמעותיות על למידה ופתרון בעיות בעידן הדיגיטלי.

פרופ' לוי ספקטר הוא פילוסוף שמתמחה באפיסטמולוגיה, דהיינו בתנאי הידיעה והרציונליות של אמונות. הוא משתתף בפרויקט מחקר בינלאומי שמאגד חוקרים ממדינות שונות (שבדיה, דנמרק, פולין, ארצות הברית וישראל) שעוסקים בתחומי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת. הפרויקט נקרא "דחיית ידיעה: סיבות, השלכות ופתרונות" והוא מתמקד בתופעות שחלקן מצויות במוקד העניין הפוליטי-ציבורי, כגון הקצנה (פולריזציה), תיאוריות קונספירציה, אמת אלטרנטיבית וחוסר האמון ההולך וגובר במוסדות מדעיים. 

פרופ' אלישי עזרא צור הוא חבר סגל בכיר במחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב, והוא עומד בראש המעבדה להנדסה נוירו-ביומורפית. מחקרו מתמקדים בניסיון לפתח מוח על שבב, וליישם עליו עקרונות של חישוב עצבי באופן כללי, ובפרט רשתות נוירונים שעומדות ביסודות הקוגניציה המוטורית והקוגניציה החזותית. תוצאות המחקר שלו מיושמות על מערכות נוירו-רובוטיות ועל ערכות לאימון קוגניטיבי, והן נבחנות, בין השאר, ביישומים לרובוטיקה שיקומית ובשיקום נוירופסיכולוגי. 

ד"ר רונן צדקה עוסק בפילוסופיה של הנפש, פילוסופיה של מדעי הקוגניציה, פילוסופיה של הביולוגיה, וקוגניציה ויצירה תרבותית. הוא חוקר שאלות על מבנה הקוגניציה והאופן שבו היא באה לידי ביטוי ביכולות הקוגניטיביות שלנו, האבולוציה של מערכות קוגניטיביות והיחס בינה לבין התפתחות קוגניטיבית, והיחס בין הנפש לבין המוח. כמו כן, הוא חוקר קוגניציה של קולנוע וספרות, עם דגש על עיבוד של רגשות, של נרטיבים, ושל קריאת נפשות. הוא יועץ התוכנית למדעי הקוגניציה.

פרופ' גתית קוה היא נוירופסיכולוגית וחוקרת שפה וזקנה. מחקריה מתמקדים באופן שבו יכולות מילוליות משתנות לאורך החיים, באנשים בריאים ובאנשים עם מחלות מוחיות, ובייחוד במחלת אלצהיימר ועבודתה מחברת בין האקדמיה לבין השדה הנוירופסיכולוגי-שיקומי בישראל. היא פיתחה מבחנים שבודקים שליפת מילים, אוצר מילים, זיכרון ויכולות חשבוניות, ובחנה אילו ביצועים נחשבים תקינים בכל גיל. מחקרים אלה הצביעו על התחומים שבהם חל שיפור ככל שאנשים מזדקנים, כגון אוצר המילים ויכולת האיות. 

פרופ' נועם שנטל מהמחלקה למדעי המחשב עוסק בביולוגיה חישובית, ונמצא בתפר שבין מדעי המחשב לבין ביולוגיה ורפואה. מחקריו נעשים בשיתוף פעולה הדוק עם חוקרים ביולוגיה ניסויית, ויחד אתם הוא מנסה לפתח כלים חישוביים שיענו על שאלות המחקר הביולוגיות. כלים אלה מתבססים, ביו היתר, על רשתות נוירונים מלאכותיות ועל השימושים שאפשר לעשות בהן לצורך עיבוד תוצרי הניסוי, בין אם אלה תמונות סריקה, ריצוף גנטי או טקסטים מדעיים.