מלאכות מדומות

שירי וגנר וטל ניסים

אוצרת: כרמית בלומנזון

בתערוכה מלאכות מדומות שירלי וגנר וטל ניסים יוצרים מרחב המורכב מסוגי מדיום שונים. בגוף העבודות המוצג בה הם חושבים מחדש על יחסי פנים וחוץ, על היחס בין המרחב המדומה למרחב הממשי ועל המתח בין עבודה מסורתית לטכנולוגיות חדשניות תוך שימוש בחלל הגלריה ובמתחם הקמפוס כולו כחומרי הגלם. שני האמנים מנהלים דיאלוג מתמשך עם מחולל תמונות מבוסס בינה מלאכותית יוצרת. בבסיס התערוכה משתקפת חקירה של גבולות התפיסה והייצוג של הדימוי הדיגיטלי ושל הפערים הנוצרים בין הידע והחוויה האנושיים למול אלו המלאכותיים.

התערוכה מציגה שכבות שונות של דיאלוג: בין מסה, אור וצל; בין שפות אמנותיות זרות זו לזו ובין העבודה העמלנית בסטודיו למול המרחב הדיגיטלי. בתהליך היצירה האמנים מזמינים את מחולל התמונות לטשטש גבולות במרחב וליצור דיאלוג חזותי עם שני האלמנטים האדריכליים המאפיינים את חלל הגלריה: גלריית העמודים וקיר הבטון הקעור. המכלול האדריכלי של קמפוס האוניברסיטה הפתוחה שתכננה עדה כרמי מלמד – הכולל את הגן הבוטני, הפטיו והצמחייה המעטרת את המבנים ואת קירות הבטון מבחוץ, ואת הגומחות וחללי המעבר בתוך המבנים – נדגם בצילום ומוזן למחולל הדימויים. כך נוצרת שרשרת של שיבושים, ואלו חושפים את הפער שבין מערכת הידע האנושי, המבוססת על התנסויות, אינסטינקטים ותת-מודע קולקטיבי, לבין התפיסה הלא אנושית מבוססת האלגוריתם של הבינה המלאכותית. גם הדיאלוג בין שני האמנים עצמם חושף פערים אמנותיים המעצימים את גוף העבודות ומעניקים לו רובד נוסף של משמעות.

התערוכה מלאכות מדומות מציגה את יצירתם של שירלי וגנר וטל ניסים אשר באמצעות דיאלוג בין צילום, עבודה עמלנית ובינה מלאכותית הם לשים את החומרים האדריכליים של קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ובונים מהם מרחב חדש. בתזמור משותף הם מטשטשים גבולות בין מציאות לדמיון, טוענים את המרחב ברסיסי התרחשויות מסתוריות וחוקרים את הקשר המורכב בין מערכות הידע האנושי למערכת האלגוריתמית. הדיאלוג שהם עורכים עם הבינה המלאכותית משמש כלי לפירוק המבט ולהזרה של חלל הגלריה ומדגיש את הפוטנציאל של הטכנולוגיה לא רק כנושא, אלא גם כאמצעי לחקירה אמנותית.