"עבדות היא תופעה שנמשכת גם בימינו אם כי בדרכים מעט שונות"

לפני כעשור לקחה על עצמה אלה קרן – מרכזת הוראה באוניברסיטה הפתוחה שסיימה עבודת דוקטורט בנושא עבדות וסחר בעבדים – לפתח את הקורס "הסחורה האנושית: עבדות וסחר בעבדים באפריקה וממנה", במסגרת לימודי אפריקה במחלקה למדע המדינה ויחסים בינלאומיים​. "זה היה מקרה די יוצא דופן, שבו אפשרו למרכזת הוראה לפתח קורס", אומרת ד"ר קרן, "לטעמי זה טוב לכל הצדדים שנותנים למרכזות הוראה שקרובות לנושאים ויודעות דבר או שניים על הוראה לפתח קורסים". 

מה משך אותך לנושא כל כך קודר כמו העבדות והסחר בבני אנוש?

"ההיסטוריה שאנחנו מכירים, מספרים ולומדים היא בדרך כלל כזו של נסיכים ונסיכות, של ארמונות פאר וגנרלים. אנחנו כמעט שלא רואים בני אדם בשר ודם. בעיניי, חלק חשוב מתפיסת המציאות ההיסטורית חייב להיות לא רק מה שקורה למעלה, באולמות הנשפים עמוסי הפייטים, אלא גם בתחתית - ובתחתית יש אנשים מרתקים ותופעות חשובות שלא רואים ממקומות אחרים אלא 'מלמטה'".

כמו למשל אולאודה אקוויאנו, העבד המשוחרר שכתב את סיפור חייו והאוטוביוגרפיה שלו תורגמה לעברית במסגרת הקורס שאת יצרת.

"בהחלט. מדובר במקרה נדיר של עבד שהצליח לפרוץ את מעגל העבדות, לשחרר את עצמו, לרכוש השכלה ולתעד את סיפור חייו. הספר נכתב ב-1789 ויצא באנגלית באינספור מהדורות ולשמחתי, זכינו לתרגם אותו לראשונה גם לעברית והוא חלק מחומר הלימוד בקורס. הסיפור הזה משקף באמצעות מקרה פרטי את כל סיפור סחר העבדים הטראנס-אטלנטי, את המערכת הכלכלית, המסחרית, החברתית, המשפטית והפוליטית המשומנת שנוצרה במפגש בין אפריקה, אירופה ויבשת אמריקה. מדובר באדם שנולד במערב אפריקה, נחטף, הובל לחוף, הועמס כמו סחורה ונשלח לעבדות באמריקה".

אוטוטו נזכה לראות גרסה חלקית של הסיפור של אקוויאנו גם באינסטגרם. 

"באופן מעניין זהו איש עסקים ישראלי שעומד מאחורי היוזמה. הוא הפיק בזמנו את 'הסטורי של אווה' על ילדה בתקופת השואה, ועבר ל'סטורי של אקוויאנו'. מעניין אם צעירות.ים ימצאו בזה עניין.

קצת מפתיע לראות כיצד סיפור שמייצג תופעה מהמאה ה-18 מתורגם לשפה של המאה ה-21. 

"אחד הדברים הראשונים שעשינו כשבנינו את הקורס היה להראות שעבדות היא לא מקרה ייחודי נקודתי שהתרחש לפני כמה מאות שנים בין אפריקה לאמריקה. למעשה, בחברות רבות לאורך כל ההיסטוריה עבדות נחשבה לחלק מהטבע, בדיוק כמו שיש גרמי שמיים, ככה יש עבדות ואדנות. עבדות היא תופעה שנמשכת גם בימינו אם כי בדרכים מעט שונות. כיום נהוג לכנות את התופעה 'סחר בבני אדם'. קורבנות השיעבוד מגיעים מכל מיני מקומות על הגלובוס. הם יכולים להיות גם נוצרים בלונדינים עם עיניים כחולות ממזרח אירופה, אבל השיעבוד והפיכת בני האדם לסחורה היא מוטיב שנשאר גם כשהממד הגזעני השתנה ולא מזוהה רק עם אפריקאים במוצאם".

אם כבר נגענו ברשתות חברתיות: נהוג לומר שבניגוד למסחר המסורתי, ברשתות החברתיות הסחורה היא אנחנו ושכיום אנחנו משעבדים את עצמנו מרצון לגורם הכלכלי ששולט בנו. 

"גם בעבדות היה לפעמים ממד וולונטרי. שיעבוד וולונטרי. למשל, בתקופות של אסונות טבע אנשים היו משעבדים את עצמם כדי להינצל. יש גם תופעה נרחבת של עבדים/שפחות שפיתחו מנטליות של עבדות, ולכן גם כאשר שחררו אותם פורמלית, הם בחרו להישאר קרוב למציאות שהכירו וכפופים לאדון לשעבר. למשעבדים ולאדונים היה נוח להיתלות בזה כ'הוכחה' לכך שעבדות לא היתה עוול, אלא היתה חיובית – אנחנו עושים עמם חסד, גואלים אותם מעולם רדוף כוחות שחורים ומצילים אותם, ואפילו הם מכירים בכך".

והנה חזרנו לסחר העבדים הטראנס אטלנטי שקיבע את מעמדה הנחשל של יבשת אפריקה לדורי דורות. 

"עניין מרכזי שהקורס הזה מספק הוא קונטקסט רחב על העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, כתוצר של העבדות ושל סחר העבדים. אם בוחנים את המערכת הכלכלית העולמית, את החלוקה הגלובלית בין צפון לדרום, הרי שלסחר העבדים הטרנס-אטלנטי היתה השפעה מכרעת על זה. אם רואים את המעמד הנחשל של אפריקה בכלכלה העולמית, חשוב לזכור את התרומה של הסחר בעבדים לכינון המצב הזה. ובהקשר זה צריך לציין שדווקא ביטול סחר העבדים דן את אפריקה לחרפת עוני". 

מפני שבאפריקה קיבלו תמורה כדי לאפשר סחר מתמשך בבני אדם?

"באפריקה לא אפשרו יותר את הסחר בבני אדם לאחר שהפך לגורם מרכזי בכלכלה. אפריקאים היו חלק חיוני ופעיל במערכת הגלובלית הזו. אלמלא היעילות של מערכות הייצור והסחר האפריקאיות שסיפקו את הסחורה האנושית בזמנו, מקום, כמויות ומחירים המתאימים, סחר העבדים הטראנס אטלנטי לא היה מגיע לממדים העצומים שהגיע, כ-13 מיליוני משועבדים. וחשוב להבין שכל זה השפיע באופן קטלני על הכלכלות האפריקאיות ועל הדמוגרפיה האפריקאית, שכן היו אזורים שבמשך מאות שנים איבדו את האנשים והנשים הכי צעירים, יצרנים ויצירתיים – וזה כמובן ממשיך לתת את אותותיו עד היום. ועוד דבר שחשוב לזכור הוא, שאחרי שסחר העבדים בוטל, אירופה השתלטה על אפריקה במסגרת הקולוניאליזם, כך שדלדול היבשת המשיך והתגבר.

ובהקשר זה, גם העושר והדומיננטיות הצפון אמריקאית והאירופית נובעים מהבסיס הזה. 

"אנחנו בהחלט יכולים לראות השפעה עמוקה של הסחר בעבדים על העולם כולו. אמריקה לא הייתה מה שהיא אלמלא הסחר בעבדים. בכלל, בכל מקום שתחפור באירופה או באמריקה תמצא מתחת לעושר, לתשתיות וליופי המפואר זכר למערכת הזו, שאפשרה לשעבד מיליוני בני אדם ועל גבה נוצרה וחושלה המערכת הקפיטליסטית ונוצרה התשתית לעושר. למעשה, זה היה המופע הראשון של קפיטליזם, של גלובליזציה. יש המון דברים שהתקבעו בעולמנו כיום וניתן לראות את שורשיהם אז, כמו גזענות מודרנית". 

ואת רואה בסחר בעובדים בימינו המשך ישיר לזה? 

"לא תמיד. לא כל הגירת עבודה היא עבדות, אבל יש בשיטה של הגירת העבודה המון פוטנציאל לשיעבוד ולמרבה הצער, במקרים רבים זה קורה בחסות המדינה. האם המדינה אוכפת זכויות ומגינה על מהגרי העבודה מול המעסיקים? או להבדיל, משחררת ונותנת למעסיקים לעשות מה שהם רוצים, כמו שקורה במקרים רבים גם בישראל – בעיקר בענף החקלאות, פה ושם גם בעולם הסיעוד".

את אומרת כאן דברים קשים, מן הסתם זה לא פשוט לסטודנטים שמגיעים לקורס לשמוע אמיתות כאלה על העולם שבו הם חיים. 

"אני שומעת כמובן לא פעם אמירות בנוסח 'אצלנו זה אחרת', אנשי קיבוצים ומושבים שמספרים על העובדים שזוכים לתנאים טובים או סטודנטים שמספרים על העובד הסיעודי שמתקבל בבית הסבתא כמו בן בית. יש קושי להבין שהמציאות מורכבת: יש מי ששומר על זכויות העובדים, אבל זה לא הסיפור של כולם ועל סמך היכרותי – גם לא הסיפור של הרוב. חלק ממה שהקורס הזה נועד להעביר הוא התמודדות מול המורכבות הזו. ההנחה הרווחת, בעיקר בקרב סטודנטים צעירים, היא שנולדנו לעולם שיש בו רק אופציה אחת והיא הקפיטליזם הגלובלי. יש רק שיטה אחת שניצחה והיא הנכונה והטובה. אז אני מקווה שסטודנטים יוצאים מהקורס עם תובנות, שגם כשנראה שיש רק שיטה אחת – ואני לא בטוחה בזה – חשוב להכיר בכך שיש לה גם צדדים אפלים שטורחים להסתיר מאיתנו ושצריך לתקן אותה".

>> לעוד מידע היכנסו לאתר הקורס "הסחורה האנושית: עבדות וסחר בעבדים באפריקה וממנה"

>> לקריאת קטע מהספר של אולאודה אקוויאנו באתר למדא​