מה לומדים בתואר ראשון במדעי החיים?

עידן הקורונה הביא לשינוי דרמטי בכל אורחות חיינו וגרם לתנודות משמעותיות גם בשוק העבודה. עובדים בשלל תחומים מצאו את עצמם אבודים בין סגר לסגר והדיווחים על הנהירה ההמונית להסבה מקצועית שטפו את מהדורות החדשות. לעומת זאת, היו גם כאלה שהמגפה העולמית גרמה להם לפריחה מקצועית. בעלי ההכשרה האקדמית במדעי החיים – אנשי מעבדות המחקר, צוותי מעבדה בבתי החולים ועוד – הרגישו זאת היטב.

"במשך שנים נהגו להגיד שתואר ראשון בביולוגיה זה כבר לא מה שהיה פעם", אומר בהקשר זה ד"ר אורי פלביץ', חבר בסגל ההוראה של המחלקה למדעי הטבע באוניברסיטה הפתוחה, "דיברו על זה שמי שרוצה להתקדם בתחום שלנו חייב להמשיך לתארים מתקדמים. עידן הקורונה הזכיר לנו עד כמה משמעותית הכשרה ביולוגית במגוון תחומים".

תקופת הקורונה יצרה ביקוש לשורה של מקצועות שתנאי הסף שלהם דורשים הכשרה אקדמית בתחומי מדעי החיים. "זו הייתה שעתם היפה של צוותי המעבדה", מוסיף ד"ר פלביץ', "הרי מי עורך את כל בדיקות ה-PCR שמבצעים בכל מקום כל הזמן? מי שהגיע עם תואר ראשון במדעי החיים זכה בזמן הקורונה לביקוש מקצועי עצום: נדרשו עובדי מעבדה לביצוע בדיקות PCR, פיתוח ערכות ביתיות ושיטות סריקה חדשות לקורונה. ניתן בהחלט להגיד שבאופן אירוני משהו, הפנדמיה גרמה לעדנה בקרב בעלי תואר ראשון במדעי החיים. בנוסף, ההתמודדות עם הקורונה לימדה אותנו על החשיבות של המחקר הביולוגי ושל תעשיית הביוטק ומגמה זו צפויה להישאר אתנו גם בעתיד".

מסלולים שונים בתואר, אופציות מגוונות ביום שאחרי

רבים מהנרשמים ללימודי מדעי החיים רואים בתואר הראשון מקפצה לשלב הבא – בין אם מדובר בלימודי רפואה (בכך נעסוק בהרחבה בהמשך הכתבה), ובין אם בלימודים מתקדמים בתחום, המאפשרים השתלבות בתעשיות עתירות ידע, בענפי הפרמצבטיקה, הביוטכנולוגיה וההייטק או לחלופין, מהווים בסיס לקריירה אקדמית. עם זאת, חשוב להדגיש כי לא חייבים ללכת רחוק כדי ליהנות מהיתרונות של תואר ראשון במדעי החיים.

ד"ר בר-ניר, שמנהל ביחד עם ד"ר פלביץ' את  דף הפייסבוק המחלקתי, מאמין שרבים מהסטודנטים שעוברים תחת ידיו ימשיכו ללימודים לתארים מתקדמים, אבל מבהיר ש"זה כמובן לא מחייב. מצד שני, בהנחה שמי שנרשם ללימודים במדעי החיים מגיע, כמוני, מתוך אהבה לתחום הביולוגיה, אז יש כאן בסיס שממנו ניתן לצמוח לשלל תחומים מקצועיים. אני לקחתי את זה לעולם האקדמיה ובמקביל – אני מייצר תכנים ברשת, אבל גם מי שמסתפק בתואר ראשון יוכל לעשות בו שימוש לטובת השתלבות בגופים כמו משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה או משרד החינוך".

וישנו גם מימד נוסף שהפך למהותי במיוחד בשנים האחרונות. המשבר הסביבתי העולמי והתפיסה המשתנה של האנושות בנוגע לקיימות ולסביבה מעלים את הצורך בגורמים בעלי הכשרה אקדמית שיוכלו לספק מענה לעידן של הכחדת מינים המונית. ד"ר פלביץ': "רקע אקדמי בביולוגיה הופך לרלוונטי למי שיש לו נגיעה לנושאי קיימות. אנחנו עוסקים בתחומים כמו אקולוגיה, אבולוציה וגנטיקה, אלה נושאים חשובים שמהווים בסיס עיקרי בתפיסת הקיימות שמנסה להתמודד עם האיומים על הרווחה הכלכלית, הבריאות, הסביבה והחברה האנושית בכללה".

תואר ראשון בדרך ללימודי רפואה

באוניברסיטה הפתוחה אפשר להירשם לתואר ראשון במדעי החיים ללא צורך בבחינה פסיכומטרית או בציוני בגרות. וזו אולי הסיבה לכך שבין הנרשמים למסלולים השונים בתואר הראשון במדעי החיים קיימת קבוצה משמעותית של סטודנטים שרואים בתואר חלק ראשון במסע לעבר קריירה רפואית. אותם סטודנטים, שמתמודדים עם הביקוש הרב וההיצע הנמוך ללימודי הרפואה באוניברסיטאות השונות בארץ, בוחרים ללכת למהלך בעל רווח כפול: לימודים שיעניקו להם תואר ראשון במדעי החיים והכשרה אקדמית; ואפשרות להציג מועמדות ללימודי רפואה במסלול ארבע שנתי, אפשרות שנפתחת לסטודנטים המסיימים תואר אקדמי בממוצע של 80 ומעלה במהלכו השלימו שבעה קורסי ליבה בציון של 75 ומעלה.