תחום המחקר של פרופ' שנטל נקרא ביולוגיה חישובית, ונמצא בתפר שבין מדעי המחשב לבין ביולוגיה. פרופ' שנטל עובד בשיתוף פעולה הדוק עם ביולוגיים נסיינים (ראו אתר קבוצת המחקר) ומנסה לפתח כלים חישוביים על מנת לענות על שאלות המחקר הביולוגיות. 

המחקר של פרופ' אלישי עזרא צור עוסק בממשק שבין מדעי המחשב, מדעי המוח, הנדסת חשמל ורובוטיקה. לאלישי תארים ראשונים במדעי החיים (B.Sc) ובמדעי הרוח (B.A) מן האוניברסיטה הפתוחה, מוסמך במדעי המחשב (M.Sc) מן המרכז הבינתחומי בהרצליה, מוסמך ודוקטורט בביו-הנדסה (M.Sc, PhD) מן האוניברסיטה העברית בירושלים ופוסט-דוקטורט במדעי המוח ממכון וייצמן למדע, והוא מוביל את המעבדה להנדסה נוירו-ביומורפית באוניברסיטה הפתוחה.

ד"ר נורית מלניק היא בלשנית מהמחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות. מחקריה מתמקדים בתחביר, ובייחוד בתחביר העברי. גישתה התיאורטית משלבת בין דקדוק פורמלי-גנרטיבי לבלשנות מבוססת-שימוש. בעבודתה היא מגשרת בין מחקר בלשני תיאורטי, מדעי הקוגניציה, בלשנות חישובית ובלשנות קורפוסים.

פרופ' נורית גרונאו היא פסיכולוגית קוגניטיבית. מחקריה מתמקדים בתפיסה, בקשב ובזיכרון חזותי. היא בוחנת את היעילות שבה מנגנון הקשב מסייע לנו לברור גירויים בשדה החזותי, ואת הגורמים שמשפיעים על היכולת לבצע אינטגרציה בין הגירויים. מחקריה עוסקים באופן שבו אנשים זוכרים פרטים של עצמים בודדים ושל סצנות שלמות בעולם חזותי דינמי ובר-חלוף, ובמרכיב הסמנטי של העיבוד של עצמים ושל סצנות.

לאתר המעבדה לקוגניציה חזותית

פרופ' גתית קוה היא נוירופסיכולוגית וראש המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה​. מחקריה מתמקדים באופן שבו יכולות מילוליות משתנות לאורך החיים, מילדות ועד זיקנה, באנשים בריאים ובאנשים עם מחלות מוחיות, ובייחוד במחלת אלצהיימר. היא פיתחה מבחנים שבודקים שליפת מילים, אוצר מילים, זיכרון ויכולות חשבוניות, ובחנה אילו ביצועים נחשבים תקינים בכל גיל. מחקרים אלה הצביעו על התחומים שבהם חל שיפור ככל שאנשים מזדקנים, כגון אוצר המילים ויכולת האיות. הכלים שפיתחה פרופ' קוה משמשים קלינאיות וקלינאים רבים באבחון של הפרעות בתקשורת, לקויות למידה, דמנציה ופגיעות מוחיות כתוצאה מחבלות, ועבודתה מחברת בין האקדמיה לבין השדה הנוירופסיכולוגי-שיקומי בישראל.