פרפקציוניזם? חס וחלילה. שוק העבודה כיום מחפש אג'יליות.
לזרום כדי לא להיתקע
אם יש משהו שלמדנו מתקופת הקורונה זה הדינמיות של שוק העבודה בימינו, ועד כמה דברים שהיו אמת מוחלטת עד לפני רגע הופכים בן לילה ללא רלוונטיים. וכשזו המציאות – אלה גם הדרישות מהעובדים. מי שלא יידעו להתאים את עצמם למציאות המשתנה וללמוד לתפקד בצורה מעולה גם כשתנאי השטח השתנו ודרישות התפקיד עברו מטמורפוזה – יתקשו להשתלב בעולם הזה.
מעסיקים מחפשים עובדים יצירתיים. כאלו שחושבים מחוץ לקופסה, שלא חוששים לחקור ולחפש בכוחות עצמם דרכים חלופיות לבעיות לא צפויות, כאלו שידעו להפיק פתרונות שלא מופיעים במדריך ההפעלה.
היכולת לסגל מיומנויות חדשות
אם בעבר דגש מרכזי בראיונות עבודה היה על היכולת לתפקד במסגרת צוותי עבודה, בעידן הנוכחי, שבו ממילא חלק ניכר מהעבודה מתבצע בשלט רחוק מהבית, דגשים מרכזיים יינתנו על היכולות של העובדים לבצע משימות בכוחות עצמם. הפריה הדדית במסגרת חברתית היא תכונה ראויה להערכה, אבל יותר ויותר מעסיקים מבקשים כיום לראות דווקא את היכולת לשיפור עצמי בעבודה והנכונות ללמוד תוך כדי תנועה תחומים חדשים שלא אפיינו את התפקיד בעבר.
במציאות שבה העולם מתפתח על בסיס קבוע ומהיר, העובדים נדרשים להצליח ללמוד בכוחות עצמם להתמודד עם התמורות התכופות שעוברות על התחום שעליו הם מופקדים. עובדים בימינו מחויבים לגלות יכולות אוטודידקטיות כדי שיצליחו להתפתח עם התחום. הם נדרשים לדעת לתמרן בין דרישות שונות שמכתיבה העבודה ולסגל מיומנויות חדשות בהתאם למטמורפוזות בענף. מי שלא ידע לסגל יכולות מולטי טסקינג ולרכוש מיומנויות חדשות בעת הצורך ימצא את עצמו מהר מאוד בתחתית שרשרת המזון של שוק העבודה.
ללמוד כדי לעבוד
מי שמעוניינים להשתלב כעובדים בהייטק יגלו שכיום במרבית המקרים דרישות הבסיס הן לעובדים אמביציוזיים, שיוכלו לתרום לחברה הרבה בתקופה קצרה ולהמשיך הלאה לפני ששני הצדדים יגיעו למיצוי.