"אנחנו משלבים קורסים שמספקים כלים טכנולוגיים בעולם התכנות, כי בימינו קשה מאוד להסתדר בעולם בלי שליטה באמצעים טכנולוגיים בסיסיים", אומר פרופ' מקובסקי, "הפסיכולוגיה, כמו כל דבר אחר במאה ה-21, עושה שימוש בטכנולוגיה. כשאתה מנהל ניסוי – בין אם במסגרת מחקר אקדמי ובין אם בשוק הפרטי, זה ממש לא משנה – זה הבדל של עולם ומלואו אם אתה מכיר את הטכנולוגיות והאפשרויות ויכול לנהל את העניינים בעצמך, ולא תלוי במתכנת שיעשה עבורך את העבודה".
ומעבר לכלים הטכנולוגיים, האם המוסמכים יוכלו להשתלב בעצמם בשוק ההייטק?
"גם בעולם הזה יש מן הסתם ביקוש גדול לידע וליכולת שמספקת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. נניח, תחום כמו ניתוח נתונים ופילוח ביג דאטה. או לחלופין, נושא של בניית אתרים, עיצוב אתרים, עיצוב חוויית משתמש. כל התחומים הללו שואבים המון מפסיכולוגיה קוגניטיבית. שלא לומר על העתיד הקרוב שבו נראה יותר ויותר שילובים של אדם ומכונה".
האם תספקו מיקוד מיוחד בתחומים כאלה לסטודנטים שירצו להשתלב בתעשייה?
"אנחנו מציעים למשל קורס שעוסק בניתוח נתוני עתק ויש עוד לא מעט נושאי לימוד שיסייעו להשתלבות בשוק העבודה. נוסף על כך, יש לנו קורס שעוסק בהיבטים יישומיים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ובמסגרתו ירצו אנשי מקצוע חיצוניים ויציעו את התובנות שלהם על השתלבות בתעשייה".
ומה בנוגע למי ששוקלים קריירה אקדמית?
"המסלול נבנה מלכתחילה כתואר מחקרי שישמש פלטפורמה למי שמעוניינים בתארים מתקדמים. הסטודנטים יעבדו בצמוד לסגל בכיר ויעסקו בסוגיות המחקריות שמלוות אותנו כחוקרים בנושאים שונים כמו קשרים בין קוגניציה לרגש, שיפור הזיכרון באמצעות משמעויות, שפה וזיקנה ועוד. הסטודנטים מוזמנים להשתלב במחקרים של חברי הסגל הבכיר במסגרת התזות שיכתבו והעבודות הסמינריוניות שלהם, ומי שיעמוד בדרישות בהצלחה יוכל להמשיך למסלול של דוקטורט בפסיכולוגיה או בתחומים נושקים כמו בלשנות או מדעי המוח".
לסיום, מוסיף פרופ' מקובסקי, "היצע התחומים שמשיקים לתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עצום כי בסופו של דבר, זה תחום בסיסי שקשור כמעט לכל דבר שאנו עושים, חושבים ומרגישים. הקוגניציה תמיד משתתפת בתהליכים אלו".