הסבת אקדמאים להוראה – אתגר מקצועי וסיפוק אישי

מה מניע אנשי עסקים, עובדי הייטק ובעלי מקצועות חופשיים לשנות פאזה באמצע החיים וללכת להגשים את עצמם בהוראה? • סטודנטים מספרים על המהלך ששינה את חייהם – לטובה

בחמש השנים האחרונות כובשת את ישראל תופעה יוצאת דופן. יותר ויותר אקדמאים, שנדמה היה שכבר מצאו את ייעודם בחיים, מחליטים שהגיע הזמן לשנות פאזה וללכת לתחום אחר, כזה שיאתגר אותם וימלא אותם בסיפוק.

כך, כמחצית מהמורים שהוכשרו בשנים האחרונות, הגיעו לתחום עם כברת דרך בעולם המקצועי. הכירו שלושה מקרים כאלה, של אקדמאים שעשו חיל בקריירה שלהם, אבל הרגישו שחסר להם משהו בחיים.

מצטיין דיקן עם בעיות קשב וריכוז

מה יש בו, בתחום ההוראה, שמושך אנשים להניח בצד קריירה שטיפחו לאורך שנים ולהשקיע את עצמם בלימודי הסבה להוראה? אלי בר דוד (51) מראשון לציון משוכנע שהכול מתחיל בתחושת השליחות. הוא עצמו הגיע לאוניברסיטה הפתוחה אחרי 27 שנים בתחום האופנה, כמייצר ומשווק של ביגוד בארץ ובחו"ל. כשראה את הסיפוק שרעייתו מקבלת כמורה, הוא החליט שהוא רוצה גם.

"יום אחד אשתי הזמינה אותי אליה לכיתה לדבר עם התלמידים בשיעור חינוך", הוא נזכר, "דיברנו על ערכים, על החברה, על המדינה. ראיתי איזו משמעות יש לשיחה כזו ואת ההשפעה על החיים של 30 ילדים. אמרתי לעצמי שאני חייב לעשות עם זה משהו".

בר דוד עשה את המהלך שממנו נמנע כמעט 30 שנה – ללמוד באקדמיה: "זה לא היה פשוט מבחינתי כי אני האבטיפוס של מה שנקרא בעיות קשב וריכוז. תיכון גמרתי בזמנו בנס וכשהחלטתי שאני רוצה ללמד, אמרתי שקודם כל אני מוכרח ללמוד בעצמי. נרשמתי לתואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה ומיד לאחריו עשיתי תעודת הוראה".

ואיך היה לחזור ללמוד?

"ההתחלה הייתה לא פשוטה. לחזור ללימודים בגיל שלי זה עסק מאוד מאתגר גם בלי כל ההפרעות. למזלי, היו לי מרצים שראו אותי בזכות מה שיש לי וסייעו לי להתגבר על כל הקשיים. הגעתי ללימודים בחור בן 50 כמעט, אבא לשלושה ילדים, אדם עובד במשרה מלאה, עם קשיי לימוד מכאן ועד הודעה חדשה – וזה לא הפחיד אף אחד. באוניברסיטה הפתוחה לימדו אותי איך ללמוד. אם בשנה הראשונה היו לי קשיים בלימודים, מהשנה השנייה הייתי בכל שנה מצטיין דיקן".

את ההצלחה שלו הוא משתדל להנחיל גם לדור הבא: "המסר שלי אליהם זה שאם אני הצלחתי, כל אחד יכול. וזה עובד. אני מנסה להעביר להם את מה שקיבלתי באוניברסיטה הפתוחה וזה היכולת ללמוד נכון, עם הבנה של החומר ולא רק שינון שמביא אותך לבחינה ורגע אחר כך נעלם. אין אצלי שיעורים של הרצאה במונולוגים. תמיד יהיו עזרים חזותיים, מפות, חפצים, לפעמים אפילו סרט מנטפליקס שיעזור להבין במה מדובר".

בר דוד מספר כי במקביל ללימודים, המשיך לתפעל את עסקיו. אולם ברגע שקיבל את תעודת ההוראה ונכנס לעבודה בתיכון בנחלת יהודה – השלב הזה של חייו הגיע למיצוי. "מהרגע שהתחלתי ללמד עזבתי לחלוטין את עולם העסקים. אני מורה. הבנתי שיש דברים יותר משמעותיים. כשילד עם בעיות בלימודים עובר בחינת בגרות – זה מרגש. להגיע למצב שבו אני מעביר שיעור על גזענות לכיתה י"ב והם לא מוכנים לצאת להפסקה כי הדיון מעניין אותם – זה שווה הרבה יותר מכסף. היום אני הכי מאושר שהייתי אי פעם והרבה מאוד מזה בזכות המעבר להוראה. עכשיו אני כבר מתכנן על לימודי תואר שני בניהול וחינוך באוניברסיטה הפתוחה. אני רוצה להתפתח".

חופש הבחירה מתחיל בלימודים

במקרה של רשיד ספא (27) מבאקה אל גרבייה, המעבר מעולם המסחר לעולם ההוראה הגיע מהר הרבה יותר. "סיימתי תואר בהיסטוריה בגיל 21 ומיד יצאתי לעשות עסקים", הוא מספר, "עבדתי במסחר אלקטרוני – איביי, אמזון, גאדג'טים לסלולר. הצלחתי מאוד יפה אבל אחרי לא הרבה זמן הבנתי שחסר לי משהו. אני איש של אנשים, אוהב לדבר, להשפיע, לעזור. באיזשהו שלב הרגשתי שאני חייב לעשות משהו בקשר לזה והלכתי ללמוד לתעודת הוראה בהיסטוריה ובאזרחות".

ספא מספר כי בהתחלה לא היה בטוח אם הצעד שהוא עושה הגיוני ולכן הקפיד לשמור על כל האופציות פתוחות: "נרשמתי לאוניברסיטה הפתוחה כי ידעתי ששם אני אוכל ללמוד בקצב שלי ולהמשיך להפעיל את העסק תוך כדי. זה אומר לסדר לעצמי את הזמן נכון כדי שלא יפגע בעבודה וגם שהעבודה לא תפריע ללימודים. זה היה הפתרון המושלם בשבילי. בחרתי לעצמי את הקורסים שהתאימו לי, בקצב שהיה נכון בשבילי. והאחריות הזו גרמה לי ללמוד נכון. למדתי לסמוך על עצמי".

כיום, הוא מספר, אופי ההוראה מול תלמידיו מושפע מאוד מהגישה הזו: "אני מנסה ליישם עם התלמידים את מה שאני קיבלתי באוניברסיטה הפתוחה, שזה אומר את האפשרות לבחור לבד את המסלול, הרבה משמעת עצמית ואחריות אישית של כל אחד על עצמו. אני מנסה תמיד להציע להם בחירה, לשחרר להם מרחב לחופש שלהם, להעלות לבד נושאים לעבודות. הגישה שלי היא שאני סומך עליכם שיבצעו משימה טובה שתשקף את השאיפות והרצונות שלהם. אני מיישם באופן פעיל ערכים של חופש, עזרה לזולת, ביטוי עצמי. וזה בעצם לימודי אזרחות בפן מעשי".

ומה עם העסק שהקים במו ידיו? "לאורך כל הלימודים המשכתי לעבוד כרגיל ובעצם גם כיום העסק ממשיך לעבוד, אבל הפוקוס שלי בחיים השתנה. היום הפוקוס המרכזי שלי בחיים הוא על ההוראה. העסק נותן לי אוויר מבחינה כלכלית, לא יותר".

מה זה אומר שאתה שם פוקוס על ההוראה?

"להיות מורה זה הרבה מעבר לשעות בכיתה. זאת אומרת, יש מי שמסתפק בזה אבל אני נותן מעצמי הרבה מעבר לשיעורים, עוקב אחרי כל תלמיד, עוזר בדברים שצריך, משקיע זמן ומאמץ – לא כי צריך, אלא כי זה מה שעושה לי טוב. אני מחנך בבית הספר אל אנדלוס, ולראות את התלמידים שלי מצליחים להתגבר על בעיות – אין דבר שעושה אותי יותר מאושר מזה".

המורה ליטל לא מתגעגעת להייטק

ממש בתחילת השיחה עם ליטל קקון היא מודיעה שהיא מתנצלת אבל הריאיון איתה ייאלץ להידחות. "יש לי תלמידה שפשוט חייבת לדבר איתי וזה הכי חשוב", היא מכריזה ומנתקת בלי היסוס. כעבור שעה בערך, היא תשוב ותתנצל וגם תסביר שמדובר היה במקרה חירום: "החבר זרק אותה, היא הייתה חייבת אוזן קשבת. אם אני לא אהיה שם בשבילה - מי יקשיב לה?".

סביר להניח שאם לפני חמש שנים הייתם מספרים לקקון (35) שככה יראו סדרי העדיפויות שלה, היא הייתה צוחקת. בתור מישהי שלמדה לתואר במדעי המחשב והשתלבה בגיל צעיר בעולם ההייטק, סאגות רומנטיות של גיל ההתבגרות היו משהו שהיא שמרה, אולי, לסדרות טלוויזיה בשעות הפנאי. "החיים שלי היו מסודרים", היא אומרת בחיוך, "היה לי תואר ביד, עבודה בחברה טובה בהרצליה, בעל שעובד בסיסקו. גרנו בשרון, עבדנו בהייטק, מה עוד צריך?".

אבל, כמו שקורה לפעמים, משהו שינה לה את הפרספקטיבה על העולם. "נכנסתי להיריון. עבדתי עד לשבוע ה-39 והייתי בטוחה שברגע שאני מסיימת את חופשת הלידה, אני חוזרת בכל הכוח לעבודה. הייטק היה החיים שלי - אבל אחרי חצי שנה עם תינוקת בבית, משהו השתנה. שבוע לפני שחזרתי לעבודה פתאום קלטתי שאני לא מסוגלת לעשות את זה".

הפתרון שלה היה מהפך מושלם בחיים. היא עזבה את ההייטק ואת המגורים באזור השרון ועלתה עם המשפחה המתרחבת צפונה, קרוב לבית הוריה בטבריה. במקביל היא התחילה ללמוד לתעודת הוראה באוניברסיטה הפתוחה. "אמא שלי הייתה מורה 37 שנה. מהרגע שנולדתי אמרו לי 'את תגדלי ותהיי מורה כמו אמא' ואני לא הסכמתי לשמוע על זה. התרחקתי מזה הכי שיכולתי – עד שיום אחד הבנתי שזה בעצם דבר מאוד נכון בשבילי. נרשמתי לאוניברסיטה הפתוחה והעברתי תקופה מושלמת כעקרת בית שלומדת להסבת מקצוע. נכנסתי לעוד שני הריונות בתקופה מאוד קצרה וככה, בין הנקה להנקה, עשיתי את תעודת ההוראה. כשהקטנה שלי הגיעה לגיל מעון עשינו מהלך ונכנסנו שתינו למסגרות. היא התחילה ללמוד, ואני התחלתי ללמד", היא מספרת.

השנה הראשונה לדבריה, הייתה אחד האתגרים הקשים שידעה. אבל בדיעבד היא מבינה שזה היה הדבר הכי טוב שהיא יכולה הייתה לבקש: "בימים שיש צרות בעבודה ואני פתאום מוצאת את עצמי מתעסקת בכל מיני דברים כמו הבעיות של התלמידים שלי, ברגע שאני מתחילה להתלונן ואומרת לבעלי שאני מתגעגעת להייטק, הוא עוצר אותי ואומר לי 'על מי את עובדת, את הרי מתה על זה'. והאמת? הוא צודק".

 

מוקד מתעניינים

3500* או 09-7782222, שלוחה 2

ימים א-ה בין השעות 20:00-8:30
למעט בימים שבהם אין קבלת קהל באוניברסיטה כמפורט כאן.

[email protected]

 

איך זה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה?

פתיחת שנת הלימודים תשפ"א באוניברסיטה הפתוחה

פתיחת שנת הלימודים תשפ"א באוניברסיטה הפתוחה

אולי יעניין אותך גם:

למילון המונחים

מילון המונחים השלם ללימודי הוראה

מה זה מסלול M.Teach, איך רפורמת אופק חדש פועלת לטובתכם ומה מצופה מכם בסטאז'?

הכירו את מסלולי תואר שני בחינוך

הכירו את מסלולי תואר שני בחינוך

"מדגדג" לכם להוביל לשינוי? תואר שני בחינוך יכול להיות שער לקריירה מספקת וחשובה

למדריך המלגות

איך אפשר לקבל מלגה ללימודים?

כך תמצאו את עצמכם בתוך אלפי המלגות המוצעות לסטודנטים מדי שנה