למצוא עבודה בניהול פרויקטים – מה שצריך לדעת

"הלימודים סיפקו לי קרקע מוצקה שעליה אני פוסע בכל יום שבו אני בעבודה", אומר קריצלר, "אמנם מדובר בתואר שעוסק בלא מעט ידע תיאורטי, אבל מדובר במידע בסיסי שאותו ניתן לתרגם לפרקטיקה ברגע שאתה נכנס לעולם האמיתי".

ואלה לא דברים שניתן לרכוש תוך כדי תנועה?

"הכל אפשרי, אבל יש דברים שבלי הבנה נרחבת שלהם, יהיה מאוד קשה לתפקד ברמה היומיומית. זה מתחיל בדברים בסיסיים כמו קריאת דוחות וניהול תרשימי גאנט ומגיע עד לעניינים מורכבים שמשפיעים על היכולת להגיע לרזולוציות עומק בעבודה. במקרה שלי, אני עוסק בעולם של חיווי דיגיטלי על ציוד וניתוח מידע שמטרתו למנוע כשלים שיובילו לתאונות עבודה, ואני רואה איך הכלים שניתנו לי בלימודים מאפשרים לי להתעמק באופן שבו אני מבצע חיזוי בלאי של ציוד, ניטור בעיות בניהול מלאים ועוד המון נושאים שבהם אני מיישם גישות תיאורטיות שקיבלתי באוניברסיטה הפתוחה".

למידה שמאפשרת להמשיך במסלול החיים

קריצלר מספר שאת ההשלכות החיוביות של הלימוד האקדמי הוא התחיל להרגיש הרבה לפני שסיים את התואר. "אחד השיקולים ללכת לאוניברסיטה הפתוחה דווקא היה הרצון שלי להיכנס לשוק העבודה כבר במהלך הלימודים". לדבריו, מה שקסם לו היה העובדה שיש אפשרות לקחת את התואר "בזמן ובקצב שלך", לחלק את מספר הקורסים שאתה לוקח מדי סמסטר באופן שישתלבו עם העבודה וליהנות מהעובדה שאפשר להיעדר מהשיעור עצמו ולהשלים חומר בעזרת שיעורים מוקלטים הזמינים באופן קבוע באתר. "אני זוכר שכשהתחלתי את התואר באוניברסיטה הפתוחה היו אנשים שאמרו שחבל על הזמן שאבזבז, כי גישת הלימוד אינה מתאימה לצרכים שלי והיו בטוחים שבפורמט הלימודי של הפתוחה אני אלך לאיבוד, אך בפועל זה לא קרה והצלחתי לסיים את התואר בתוך ארבע וחצי שנים במקביל לעבודתי במשרה מלאה בתחום".

אלא שבמקרה של קריצלר (וכמו שהוא מעיד – גם של לא מעט קולגות שעשו איתו את המסלול האקדמי), דווקא החופש הזה הכניס אותו למוד למידה בריא. "זה גרם לי לשנות גישה, להבין שהגורל שלי תלוי בידיים שלי ושאם אני אקח את עצמי ברצינות אז שום דבר לא יעצור אותי. במקום להיקרע בלימודים, בניתי לעצמי קצב שיתאים ליכולות שלי – והכי חשוב, דאגתי לעשות את זה כך שיישאר לי זמן  למצוא עבודה בתחום".

במקביל ללימודים החל קריצלר במסע ההתברגות בתעשיית ההייטק. הוא התחיל מתחתית שרשרת המזון ובנה את מעמדו בהדרגה. תפקידו הראשון היה כמטמיע בחברת מטריקס ומשם המשיך לחברת וואן-ביט גלובל, העוסקת באופטימיזציית מלאים ע"פ תורת האילוצים. בתפקידו הרבה לנסוע לחו"ל לטובת ניהול פרויקטים של הטמעה בחברות לוגיסטיקה גדולות. "זה היה קלאסי", הוא אומר, "הייתי מבלה שעות במטוסים וניצלתי את הזמן הזה להשלים שיעורים ולכתוב עבודות. כשהייתי נוחת הייתי מיישם את הדברים שלמדתי בעבודת שטח".

ניהול פרויקטים גם בתוך המשפחה

את יתרונות הלימוד האקדמי קריצלר זכה ליישם גם מחוץ לתעשיית ההייטק - בביזנס המשפחתי. בשנת 1991 הקים אביו של קריצלר את פיפו-פייפר,  חברה המספקת שירותים לחברות ולעסקים. העסק התפתח בתחומים כמו ריהוט משרדי, מיכון לעסק, קופות וכל מה שעסק זקוק לו, ויצר לעצמו מוניטין מבטיח הרבה מעבר לגבולות העיר – אבל הגיע לתקרת הזכוכית שאליה מגיע כל עסק קטן בשלב מסוים.
האב, ששמע מיורש העצר נסים ונפלאות על לימודיו באוניברסיטה, החליט לתת לו צ'אנס להראות לו איך נראית עבודה בניהול פרויקטים בעידן הדיגיטלי. קריצלר ג'וניור שלף את הלפטופ והתחיל לעבוד: בחן מלאים אופטימליים, איתר צווארי בקבוק, הכניס את הכול לטבלאות מסודרות, ניתח את המידע ושיפר אופרציות. אחר כך הוא ישב עם האב, סיכם את הממצאים ועיצב איתו אסטרטגיה ניהולית להמשך. ומה קרה בהמשך? העסק זינק בצורה מטאורית.

"אבא שלי, אדם עם ראש פתוח, אמר לי 'בוא נראה על מה אתה מדבר'", מספר קריצלר בחיוך, "בדיעבד זה היה צעד מאוד משמעותי לעסק שלו. ההצלחה גרמה לזה שגורמים חיצוניים התעניינו בו והעסק עבר מיזוג בשווי שוק שמקביל למשהו כמו פי 3 ביחס לערך של העסק בתקופה שקדמה למהלך שהובלנו".
אפשר להגיד שההשקעה של ההורים בשכר הלימוד שלך החזירה את עצמה.

"בהחלט", אומר קריצלר בחיוך רחב, "לשלוח אותי לאוניברסיטה הפתוחה היה מהלך מאוד בריא גם לעסק המשפחתי".

גם אתם רוצים להשתלב כמנהלי פרויקטים? בואו ללמוד תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטה הפתוחה.