עיקרון הרצף: למה כדאי לכם להמשיך לתואר שני

הכירו את הדילמה של בוגרי תואר ראשון – האם להמשיך בשוונג הלמידה היישר לתואר השני או שמא לקחת פסק זמן כדי לצלול לעולם שבחוץ?

החברה הישראלית הולכת והופכת ליותר הישגית והרבה יותר תובענית ולכן היום, תואר ראשון הוא לא יותר מרף קבלה מינימלי כמעט בכל ארגון. מי שמעוניין להתקדם, חייב לדרוש מעצמו הרבה יותר – והבסיס לזה הוא תואר שני.

אז לאן ממשיכים מכאן? ליאור פליק, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, מסביר על היתרונות הגדולים של מעבר מיידי מתואר ראשון לתואר שני.

אם לא עכשיו, אימתי?

יש משהו מאוד מפתה בלסיים את לימודי התואר הראשון ולקחת פסק זמן – אבל הסיכון מאחורי הפיתוי הזה גדול. החיים הסטודנטיאליים מכניסים אותנו לשגרת מולטי-טסקינג שעשויה להיראות בלתי סבירה לאדם מבחוץ. היכולת לנהל את הזמן כדי להספיק לשלב לימודים עם חיי חברה, קידום מקצועי ומחויבויות משפחתיות הוא לא דבר של מה בכך. ייתכן שוויתור על צלע אחת מריבוע הקסם הזה יכניס אתכם לסדר יום שונה לגמרי שבו תתקשו למצוא זמן – ובעיקר פניות נפשית – ללימודים.

תקשיבו למי שהיה שם: הדבר הכי נכון לעשות בסוף התואר הראשון הוא למהר ולהירשם לתואר השני. "את הלימודים לתואר השני התחלתי למעשה עוד לפני שסיימתי את התואר הראשון", מספר בחיוך ליאור פליק (38), סטודנט לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה ומי שמכהן כבר קדנציה שנייה כיו"ר אגודת הסטודנטים של המוסד. "לקחתי כמובן את כל הקורסים אבל נשארה לי עוד עבודה סמינריונית אחת להגיש ואמרתי לעצמי שאסור לי לעשות עצירה, שאם אני אחכה אפילו סמסטר בשביל לקבל את ההכרה זה יוציא אותי מהקצב הנכון שבניתי לעצמי במהלך התואר הראשון. אני כבר בשוונג של הלימודים, אני יודע בדיוק מה אני רוצה הלאה, אז קדימה – נרשמתי לתואר השני והתחלתי לימודים בלי שהיה לי יום חופש בין התואר הראשון לשני".

דינמיקה של צמיחה

האלטרנטיבה להתנהלות הדינמית הזו מוכרת היטב לפליק: "את התואר הראשון שלי משכתי הרבה זמן. נכנסתי בגיל מאוד צעיר לעולם העסקי ולא רציתי לפספס הזדמנויות, אז עשיתי דברים בקצב משלי. התחלתי לימודים, עצרתי, התמסרתי לעבודה וחזרתי ללמוד רק בגיל מאוחר יותר. ראיתי איך האחים שלי מתקתקים תואר בשלוש שנים והתפתחתי לכיוונים אחרים".

פליק הוא אדם שלא נח לרגע וגם לפני התואר הראשון מצא שורה של אתגרים מקצועיים שימלאו את יומו. הוא כיהן כמנהל השיווק של מכבי חיפה בכדורסל, הקים פאב על הכרמל והיה בעליה של פיצרייה מצליחה – ובמקביל הרבה להשתלם בתחומים שיקדמו את עסקיו (ניהול השקעות, ניהול חשבונות ועוד). אלא שבשלב מסוים הבין שכדי לפרוץ את תקרת הזכוכית שהעסקים הקטנים שלו פועלים תחתיה, הוא חייב לחשוב בגדול. ושעם כל הכבוד להשתלמויות מקצועיות, אין תחליף לאקדמיה. 

"הלכתי ללימודי תואר ראשון בניהול וברגע שנכנסתי לזה הבנתי שני דברים: הראשון הוא שאם אני באמת רוצה לקדם את עצמי בעולם העסקי אני חייב להמשיך לתואר שני. השני - שאני לא עושה שום עצירה בין תואר לתואר כי ידעתי שאם אני אעשה קאט, העולם שבחוץ ישאב אותי ואני לא אחזור ללמוד גם עוד עשר שנים. לכן, עוד לפני שקיבלתי תעודת בוגר כבר התחלתי לעבוד על התואר השני".

האם יש לזה יתרונות גם מבחינה אקדמית, לצד השמירה על המסגרת?

"חד משמעית כן. באוניברסיטה הפתוחה יש אפשרות להירשם לסמסטר קיץ שמאפשר למי שמעוניין בזה לשמור על מומנטום של למידה ללא הפסקה לאורך כל השנה. מבחינתי, זה יצר דינמיקה מאוד בריאה של לימודים, של התנהלות קבועה עם העבודות והמבחנים. בניתי כאן מארג מאוד נכון שסייע לי מאוד להתפתח מבחינה אקדמית ואני משוכנע שאם הייתי קוטע את זה וחוזר ללימודים בעוד שנה-שנתיים או 15 שנה, לבנות את כל המומנטום הזה מחדש היה הרבה יותר בעייתי".

"מערכת שמתחשבת בצרכים היומיומיים שלך"

פליק, שהגיע לעולם האקדמיה בגיל מאוחר יחסית, משוכנע שלפורמט הלימודים הייחודי שמציעה האוניברסיטה הפתוחה יש משקל מכריע בהצלחה שלו – הן בלימודים והן בעולם המקצועי שמחוץ להם: "אחד הדברים שמאפיינים את הלימודים באוניברסיטה הפתוחה זה גמישות. זה נכון בצורה אבסולוטית כמעט בתואר הראשון, זה נכון גם בתואר השני. אתה יכול לבנות לעצמך מערכת שמתחשבת בצרכים היומיומיים שלך, לאזן בין לימודים בכיתות לבין לימודים מרוחקים, יש לך את כל החומרים מוקלטים למקרה שיש שיעורים שאתה לא מצליח להגיע אליהם. זו מתכונת שבנויה להתאים את עצמה לצרכים שלך – ולא משנה מאיזה רקע אתה מגיע".

וזה, הוא אומר, אחד הדברים שהכי קוסמים לו בלימודים – וגם בפעילות הציבורית שלו כיו"ר האגודה: "הגיוון כאן הוא עצום. אתה יכול למצוא תיכוניסטים בני 16 שכבר מתחילים קריירה אקדמית לצד אנשים שהרגע השתחררו מהצבא ומתחילים את המסע שלהם באזרחות, אנשי קבע שיוצאים להשתלמות אקדמית והמון אנשים כמוני – שבשלב כזה או אחר החליטו להשקיע בלימודים, ולא משנה מה הגיל שלהם או מאיזה מגזר הם מגיעים".

פליק מדגיש כי במהלך לימודיו הוא זכה לייצר קשרי עומק עם סטודנטים ממגזרים שונים ומאוכלוסיות מגוונות: "בין אם זה חרדים או חילונים, יהודים או ערבים וגם אנשים שחיים בחו"ל, זה באמת מוסד שנותן לכל אחד אופציה להשכלה גבוהה, לפי הקצב שלו".

וכל זה מבלי להתפשר על איכות אקדמית: "התואר של האוניברסיטה הפתוחה ממוצב מאוד גבוה. מעבר לזה שמדובר במוסד בעל שם, ותיק, עם מרצים מהשורה הראשונה וחומרי לימוד שכיום בהמון מוסדות משתמשים בהם – לסטודנטים שלנו יש שם טוב. אני מלווה מקרוב מספיק סטודנטים ויכול להגיד את זה בצורה נחרצת: בשוק העבודה יש ביקוש לבוגרים שלנו. בגלל שמדובר במוסד שנותן במה לאינדיבידואליזם של כל סטודנט, למשמעת עצמית וליכולת אישית, האנשים שיוצאים מכאן נחשבים – ובצדק – לעובדים שמגדילים ראש, מלאים ביוזמה, כאלה שחושבים מחוץ לקופסה ולא מפחדים מאתגרים".  

מחפשים אתגר משל עצמכם? לא מסתפקים בתואר ראשון? האוניברסיטה הפתוחה מציעה מגוון של תכניות לימוד לתואר שני. השאירו פרטיכם ונחזור אליכם עם כל המידע

מוקד מתעניינים

3500* או 09-7782222, שלוחה 2

ימים א-ה בין השעות 20:00-8:30
ימי ו בין השעות 12:30-8:30
למעט בימים שבהם אין קבלת קהל באוניברסיטה כמפורט כאן.

Op-interest@openu.ac.il

 

ומה אומרים הבוגרים שלנו?

אפרת קרמר, בוגרת האוניברסיטה הפתוחה

הכירו את אפרת קרמר, בוגרת תואר ראשון בניהול וכלכלה ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה

אולי יעניין אתכם גם:

מה כדאי ללמוד לתואר שני?

מה כדאי לך ללמוד לתואר שני?

בין אם להסבה מקצועית או לקידום בקריירה, למען הנפש או בשביל הראש – כל אחד יכול למצוא תכנית לתואר שני

תואר שני - עם או ללא תזה?

תואר שני - עם או ללא תזה?

דיקן הלימודים האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה עונה על כל השאלות ובעיקר, עושה סדר

מדריך המלגות המלא

מדריך המלגות המלא

כך תמצאו את עצמכם בתוך אלפי המלגות המוצעות לסטודנטים מדי שנה