ספא מספר כי בהתחלה לא היה בטוח אם הצעד שהוא עושה הגיוני ולכן הקפיד לשמור על כל האופציות פתוחות: "נרשמתי לאוניברסיטה הפתוחה כי ידעתי ששם אני אוכל ללמוד בקצב שלי ולהמשיך להפעיל את העסק תוך כדי. זה אומר לסדר לעצמי את הזמן נכון כדי שלא יפגע בעבודה וגם שהעבודה לא תפריע ללימודים. זה היה הפתרון המושלם בשבילי. בחרתי לעצמי את הקורסים שהתאימו לי, בקצב שהיה נכון בשבילי. והאחריות הזו גרמה לי ללמוד נכון. למדתי לסמוך על עצמי".
כיום, הוא מספר, אופי ההוראה מול תלמידיו מושפע מאוד מהגישה הזו: "אני מנסה ליישם עם התלמידים את מה שאני קיבלתי באוניברסיטה הפתוחה, שזה אומר את האפשרות לבחור לבד את המסלול, הרבה משמעת עצמית ואחריות אישית של כל אחד על עצמו. אני מנסה תמיד להציע להם בחירה, לשחרר להם מרחב לחופש שלהם, להעלות לבד נושאים לעבודות. הגישה שלי היא שאני סומך עליכם שיבצעו משימה טובה שתשקף את השאיפות והרצונות שלהם. אני מיישם באופן פעיל ערכים של חופש, עזרה לזולת, ביטוי עצמי. וזה בעצם לימודי אזרחות בפן מעשי".
ומה עם העסק שהקים במו ידיו? "לאורך כל הלימודים המשכתי לעבוד כרגיל ובעצם גם כיום העסק ממשיך לעבוד, אבל הפוקוס שלי בחיים השתנה. היום הפוקוס המרכזי שלי בחיים הוא על ההוראה. העסק נותן לי אוויר מבחינה כלכלית, לא יותר".
מה זה אומר שאתה שם פוקוס על ההוראה?
"להיות מורה זה הרבה מעבר לשעות בכיתה. זאת אומרת, יש מי שמסתפק בזה אבל אני נותן מעצמי הרבה מעבר לשיעורים, עוקב אחרי כל תלמיד, עוזר בדברים שצריך, משקיע זמן ומאמץ – לא כי צריך, אלא כי זה מה שעושה לי טוב. אני מחנך בבית הספר אל אנדלוס, ולראות את התלמידים שלי מצליחים להתגבר על בעיות – אין דבר שעושה אותי יותר מאושר מזה".
המורה ליטל לא מתגעגעת להייטק
ממש בתחילת השיחה עם ליטל קקון היא מודיעה שהיא מתנצלת אבל הריאיון איתה ייאלץ להידחות. "יש לי תלמידה שפשוט חייבת לדבר איתי וזה הכי חשוב", היא מכריזה ומנתקת בלי היסוס. כעבור שעה בערך, היא תשוב ותתנצל וגם תסביר שמדובר היה במקרה חירום: "החבר זרק אותה, היא הייתה חייבת אוזן קשבת. אם אני לא אהיה שם בשבילה - מי יקשיב לה?".
סביר להניח שאם לפני חמש שנים הייתם מספרים לקקון (35) שככה יראו סדרי העדיפויות שלה, היא הייתה צוחקת. בתור מישהי שלמדה לתואר במדעי המחשב והשתלבה בגיל צעיר בעולם ההייטק, סאגות רומנטיות של גיל ההתבגרות היו משהו שהיא שמרה, אולי, לסדרות טלוויזיה בשעות הפנאי. "החיים שלי היו מסודרים", היא אומרת בחיוך, "היה לי תואר ביד, עבודה בחברה טובה בהרצליה, בעל שעובד בסיסקו. גרנו בשרון, עבדנו בהייטק, מה עוד צריך?".