החלטתם ללמוד תואר ראשון באוניברסיטה, אבל עדיין לא החלטתם על מסלול הלימודים? מתעניינים בשורה של תחומים וקשה לכם להתחייב על כיוון אחד בחיים? ההורים לוחצים ללמוד מקצוע פרקטי ואתם בכלל מחפשים גירוי אינטלקטואלי בשביל הנפש? אתם לא לבד.
לא רבים יודעים, אבל חלק ניכר מהמתעניינים בהשכלה גבוהה מגיע לשיחת הייעוץ המקדימה לתואר הראשון כשהם מתלבטים בשאלה "מה ללמוד". בלא מעט מקרים, הם יחליטו ללמוד במסלול דו חוגי כדי להרחיב את הידע ואף להשתמש בו בעתיד בלימודי המשך, או בשוק התעסוקה.
מדובר בפרקטיקה אקדמית מקובלת, במסגרתה מפצלים הסטודנטים את תוכנית הלימודים שלהם לשני תחומים שונים – לעתים משלימים, אך במקרים אחרים ללא קשר מובהק ביניהם. היקף נקודות הזכות הנדרשות להשלמת התואר הראשון, ברוב המקרים, זהה לתואר חד חוגי. ובכל אופן, לימודי תואר ראשון דו חוגי הוא לא ארוך פי שניים.
אחד בשביל הכיס, ואחד בשביל הלב
"אפשר לחלק את המתעניינים בלימודים אקדמיים לשתי קבוצות מרכזיות", אומרת בהקשר זה ד"ר שגית ליפץ אליאסי, יועצת ללימודים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה ורכזת אקדמית לתואר שלישי בחינוך: טכנולוגיות ומערכות למידה, "יש את הקבוצה הראשונה, של מה שאני מכנה 'מתעניינים מגובשים'. מדובר באנשים שיודעים בדיוק מה הם רוצים ללמוד. יש להם מטרה מוגדרת בחיים ולפיה נגזר הרצון שלהם בלימודים אקדמיים. מי שמעוניינים להיות פסיכולוגים, רואי חשבון, עובדים סוציאליים או עורכי דין, למשל, לא צריכים ייעוץ בנוגע לתחום שאותו הם ילמדו אלא רק סיוע בהכרת המערכת, בסידור תוכנית הלימודים ובסוגיות טכניות של רישום".
אבל יש גם קבוצה שנייה, שאצלה ההחלטה מה ללמוד לא לגמרי מובנת מאליה.
"בהחלט. אנחנו נתקלים בשיחות הייעוץ הללו בלא מעט מקרים, אנשים שהגיעו לשלב בחיים שבו חשוב להם להתחיל ללמוד. הם רוצים השכלה אקדמית – אבל כשמבקשים מהם לבחור כיוון כל הנושא הזה עדיין קצת עמום עבורם".
במרבית המקרים הללו, מסבירה ד"ר ליפץ אליאסי, הסטודנטים לעתיד נקרעים בין נטיית הלב הטבעית שלהם ובין תכתיבים חברתיים: "לא פשוט לקבל החלטה שעשויה להיות בעלת השלכות לשנים קדימה, כשמצד אחד ישנם תחומי לימוד שהסטודנטים נמשכים אליהם באופן טבעי ומצד אחר עולות שאלות כמו 'מה עושים עם זה אחרי שמסיימים את הלימודים לתואר הראשון?' וגם מה אומרים ההורים והחברים".