"הדברים המשמעותיים שעומדים בלב האוניברסיטה הפתוחה הם חזון אשר רואה רחוק ותשתית אג'ילית המאפשרת חופש פעולה מלא לסטודנטים ולסטודנטיות בה", אומרת קדמי-פרגמן, "מעצם המבנה הייחודי של האוניברסיטה הפתוחה ושל אופי הלימודים בה, מתקיימת מערכת חדשנית, טכנולוגית ואדפטיבית לכל בעלי העניין בה. אחד הגורמים המשמעותיים בימינו אנו הוא לא רק לרכישת ידע, כי אם הניסיון והפרקטיקה של איך לרכוש ידע רלוונטי, ללמוד איך ללמוד ואיך לנצל את הכלים הטכנולוגיים ואת עושר המידע הקיים. כי זהו קצב החיים שלנו היום. אם מוסיפים לזה את התמיכה בגלובליזציה ודמוקרטיזציה של חופש המרחב, האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת ללמוד מכל מקום בעולם, גישה שלחלוטין מתכתבת עם האופי של העולם העסקי ושל תעשיית ההייטק בפרט. זו בדיוק הפלטפורמה הרלוונטית לעולם הזה".
זה לא קצת בעייתי לנסות ולהשתלב בתעשייה שמקדשת את הידע הטכנולוגי כשאתה מגיע מעולמות תוכן אחרים?
"אנחנו חיים בעידן שבו מי ששורד בסופו של דבר הוא לא בהכרח הגורם הכי חזק, אלא מי שמצליח להיות אדפטיבי למציאות המשתנה תכופות. ובהקשר זה, אלו הדברים החשובים שארגונים קטנים כגדולים והאינדיבידואל צריכים לאמץ ולפעול על פיו".
לרקוד את הריקוד עם התעשייה כבר במהלך לימודים
משבר הקורונה, שלרגעים נדמה שחלף כלא היה ולעתים נראה כמו תופעה שכבר לא תעזוב אותנו, השאיר אחריו מאות אלפי מובטלים. אלא שבאופן מפתיע, יתכן שהפתרון למצוקת התעסוקה מצוי דווקא מתחת לפנס הכי בוהק באזור. נייר עמדה שפרסמו חוקרים ממכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה ופורסם לאחרונה ב"גלובס", מגלה כי רבבות מבין מובטלי הקורונה (החוקרים מדברים על פוטנציאל של עד 136,000 איש) עשויים להשתלב בתעשיית ההייטק, במקצועות שאינם טכנולוגיים.
ההערכה הזו מבוססת על כך שכ-75-80% מכוח העבודה הפוטנציאלי בקרב האוכלוסייה האקדמית בישראל לא משתייך למקצועות הליבה ההייטקיסטיים (מה שמכונה STEM - מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). אותם אקדמאים, שנהנים מהשכלה גבוהה, שליטה באנגלית ויכולת פוטנציאלית לאייש שורה של משרות לא טכנולוגיות בהייטק, נמנעים במקרים רבים מלהתקרב לתחום – אולי בגלל התדמית האליטיסטית של הענף, אולי בשל החשש כי ללא ידע טכנולוגי או ניסיון מוקדם בהייטק האופק שלהם ייחסם.
המציאות, כאמור, מוכיחה את ההיפך. דרך אחת מובהקת לשבור את הדיסטנס הזה ולהתערות בתעשייה הוא באמצעות יצירת קשרים אישיים. קדמי-פרגמן, עם עוד מספר סטודנטים, החליטו לקחת את הצורך הזה ליצירת קשר עם התעשייה צעד קדימה והיו מהגורמים שהובילו להקמת "מועדון האסטרטגיה" של האוניברסיטה הפתוחה.
"מבין הדברים החשובים לסטודנטים המעוניינים להשתלב בתעשיית ההייטק אפשר למצוא פיתוח Network והיכרות עם האקוסיסטם", מסבירה קדמי-פרגמן, "המועדון הזה נוצר בדיוק בשביל הדברים הללו, כדי שהסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה יתחילו לרקוד את הריקוד עם אנשי התעשייה כבר בשלב מוקדם יחסית ויפתחו רשת קשרים מגוונת ורלוונטית. המועדון מפגיש את הסטודנטים עם אנשי מפתח בתעשייה בוורטיקלים שונים, דבר קריטי למי שמעוניין להתחיל לייצר קשרים ולזהות הזדמנויות עסקיות עוד במהלך התואר. לצד התפתחות מקצועית ואישית, המועדון מספק חשיפה לתחומים שונים, מפגשים עם אנשי מפתח, סדנאות, ועשייה שמאפשרת לפתח את יכולת החשיבה האסטרטגית, שחשובה לטעמי בכל תחום עיסוק באשר הוא".
לימודים היברידיים לעולם היברידי
"המפגשים האלה עם התעשייה מאוד משמעותיים, וזה המשך ישיר לכך שאחד הרעיונות הבסיסיים שמנחים אותנו הוא הצורך לספק לסטודנטים שלנו אפשרות להתפתח מקצועית במקביל ללימודים", מסכמת ד"ר שאנן-סצ'י, ומדגישה את הדינמיות וההיברידיות של הלימודים באוניברסיטה הפתוחה, שמתאפיינים בכך שכל אחד קובע לעצמו את היקף הלימודים והיקף ההתחייבות הכלכלית שנובעת מזה.