גידול משמעותי במספר הסטודנטים החרדים בתחום מדעי המחשב

הנתונים מדברים בעד עצמם: יותר ויותר צעירים וצעירות מהחברה החרדית יוצאים ללימודים במטרה להשתלב בעולם ההייטק: "אנחנו כבר מזמן לא תופעה חריגה"

דו"ח שפורסם בשנת 2020 הציג לראשונה נתונים על צמיחתה של שכבה חדשה: הייטקיסטים חרדים. 3% מהעובדים בהייטק בשנת 2020 הגיעו מהחברה החרדית – והגרפים בהקשר הזה רק ממשיכים לעלות. 

ביטוי למגמה הזו ניתן לראות כבר בשלב שלפני השילוב בתעשייה: השתלבות חרדים בעולם ההשכלה הגבוהה. על פי נתוני האוניברסיטה הפתוחה, במהלך השנים שבין שנת הלימודים 2018 לשנת הלימודים 2022 גדלה כמות הסטודנטים החרדים באוניברסיטה הפתוחה בשיעור של כ-70%. מבין אלפי הסטודנטים החרדים, כ-10% נרשמו לתואר ראשון במדעי המחשב. 

"נראה לי שאפשר לדבר עלינו כעל תופעה שהולכת ומתגברת", אומר יוני רייך, סטודנט חרדי לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, "אנחנו כבר מזמן לא תופעה חריגה באוניברסיטה. יש יותר ויותר חרדים שמחליטים להתפתח בתחום המחשבים והאוניברסיטה הפתוחה היא יעד מתבקש מבחינתנו. מבחינת הצעירים החרדים מדובר בבית של ממש שניתן להתפתח בו". 

הבחירה באוניברסיטה הפתוחה, מסביר רייך, מספקת לאוכלוסייה החרדית מענה במגוון נושאים. "נתחיל בבסיס: מדובר במוסד שמאפשר להתקבל אליו גם ללא תעודת בגרות – ומצד שני, זו אוניברסיטה שמאפשרת לך לקבל תואר ראשון ברמה הגבוהה ביותר ולא מכללה חרדית או מכון כזה או אחר שמציע לך כמה קורסים". 

מעבר לזה, הוא מסביר, חרדים רואים באוניברסיטה הפתוחה מקום מאוד נח להשתלב בו בזכות הגמישות של מערכת הלימודים. "זה מאוד משמעותי לאנשים עם משפחות. אצלנו בחברה החרדית אנחנו הרי לא מחכים לסוף התואר כדי להתחתן. כמו כן, אפשר להגיד שאופי הלימודים באוניברסיטה הפתוחה מצוין עבורי בגלל היכולת ללמוד מהבית, מה שמפחית את הצורך ביציאה מהעולם החרדי. אין צורך להגיע לקמפוס מעורב ולעמוד בפני כל מיני סוגיות הלכתיות: אני נמצא במקום הכי חרדי שיש, אצלי בבית - ולומד".

מהישיבה לאקדמיה

רייך (25), תושב פתח תקווה, הגיע לאוניברסיטה לאחר שצלח את המסלול השגרתי של גבר חרדי: לימודים ב"ישיבה קטנה", מעבר ל"ישיבה גדולה" בירושלים, שנה נוספת של לימוד תורה בכולל ובמקביל נישואים בגיל צעיר והורות מוקדמת. ובמשך כל הזמן הזה, קינן בו החלום לצאת וללמוד גם לימודי חול בתחום המחשבים. 

"מחשבים תמיד אהבתי", אומר רייך. "כמו בהרבה בתים חרדיים גם אצלנו היה בבית מחשב, עם הגבלות וסינונים כמובן. המכשיר הזה ריתק אותי מגיל מאוד צעיר ומבחינתי השאלה לא הייתה האם אני אזכה ללמוד אי פעם מחשבים אלא מתי זה כבר יקרה. עוד כשהייתי בישיבה למדתי לבד תכנות. נרשמתי לקורסים באינטרנט, ראיתי הנחיות ביוטיוב. הייתה לי מטרה וכשהייתי יוצא להפסקות בישיבה לימדתי את עצמי אנגלית בעזרת קורסים ברשת וספרים ללימוד עצמי. ישבתי בהפסקות עם MP3 והאזנתי לקורסים באנגלית ובסופי השבוע כשהייתי חוזר הביתה למדתי שפות תכנות כמו ג'אווה ופייתון". 

כיום כשאתה באמצע התואר, אתה מרגיש שהמחסור בלימודי ליבה פוגע בך?

"כמובן שיש פערים, ואני יכול למצוא את עצמי בשלבים של קורסים מתקדמים במתמטיקה, מוציא ציונים גבוהים ופתאום נתקל במינוח בסיסי שכולם מכירים כבר מהתיכון ואני מימיי לא נתקלתי בו. אבל אני לא נותן לזה לעצור אותי. יש גוגל, יש ספרי לימוד, משלימים את הפערים וממשיכים הלאה. מהרגע הראשון אמרתי לעצמי שאני לא מחפש הנחות או הקלות. אני רוצה ללמוד תואר מלא ולא במסלולים מיוחדים לחרדים שבהם מתחשבים בנו – כדי שאצא לעולם עם תואר אמיתי במחשבים ומי שייקח אותי לעבוד יידע שהוא לקח את הכי טוב". 

מותר לשאול מה ממוצע הציונים שלך?

"כרגע אני עם ממוצע 88 ונמצא לקראת סיום השנה השנייה. בעזרת השם עד סוף התואר הממוצע הזה עוד יעלה". 

מעטפת מלווה והשלמות חוסרים

כשמביטים בנתונים העוסקים בהשתלבות חרדים בהייטק, ניכר כי צעירות חרדיות מהוות נתח גדול יותר ביחס לצעירים החרדים. הסבר אפשרי לתופעה הוא שבניגוד לבני הנוער החרדים, שמקדישים את מרבית זמנם בלימודי קודש, הרבה בנות חרדיות מסיימות מסגרות לימודיות שבהן נלמדים גם לימודי ליבה. כך, בקרב הסטודנטים החרדים באוניברסיטה הפתוחה, 65% מהסטודנטיות מגיעות עם תעודת בגרות ואילו בקרב הגברים רק ל-37% מהסטודנטים יש רקע של השכלה תיכונית.

עם זאת, דומה כי גם בגזרה הזו נדרשות התאמות שיאפשרו לסטודנטים ולסטודנטיות החרדים להביא את עצמם לסטנדרט הנדרש מתלמידי תואר ראשון. לשם כך מספקת האוניברסיטה הפתוחה מעטפת ליווי שעוסקת בהנגשת העולם האקדמי לצעירים החרדים, שבמקרים רבים לא בקיאים בהתנהלות השגורה בו – ובמקביל, מספקת קורסים מחוץ למסגרת התואר שיאפשרו לסטודנטים להעלות את רמתם בתחומי ליבה כמו אנגלית ומתמטיקה.

"כמו הרבה בנות חרדיות למדתי בבית יעקב ועשיתי בגרות מלאה עם 3 יחידות לימוד במתמטיקה ו-3 יחידות לימוד באנגלית, כי אצלנו אין אפשרות לבחור משהו אחר", מספרת ר', סטודנטית חרדית מהמרכז הלומדת תואר ראשון במדעים בהדגשת מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. "אבל יש לי רקע נוסף. אחרי שסיימתי את בית הספר עשיתי מבחני התאמה כי רציתי מקצוע עם הכנסה טובה. יש לי שכל, ראיתי מה התכונות שנדרשות למתכנתים והחלטתי ללמוד הנדסת תוכנה, עם תעודה של משרד הטכנולוגיה. שם גם למדתי קורסים בסטטיסטיקה, באלגברה ובשפות קוד".

ההצלחה בלימודים הביאה לשילוב של ר' כמתכנתת בשוק העבודה כבר בגיל צעיר וכיום היא עובדת בבנק במרכז הארץ. עם זאת, השאיפות שלה גבוהות יותר והיא מאמינה שבעזרת תואר אקדמי תוכל להתקדם מקצועית ולהשתלב במשרות מתגמלות הרבה יותר בענף ההייטק. לשם כך בחרה להירשם לאוניברסיטה הפתוחה. "יש מקומות בלימודים שאני עדיין מרגישה בהם פערים, בעיקר באנגלית, אבל מצד שני אני מגיעה עם נקודות חוזקה בזכות הידע שלי בתכנות. ומעבר לזה, הרקע שלי גם העניק לי לא מעט נקודות זכות אקדמיות וזה כמובן מאוד עוזר". 

מוקד מתעניינים

3500* או 09-7782222, שלוחה 2

ימים א-ה בין השעות 20:00-8:30
למעט בימים שבהם אין קבלת קהל באוניברסיטה כמפורט כאן.

[email protected]

 

אולי יעניין אותך גם:

לכתבה המלאה

היתרונות לסטודנטים חרדים באוניברסיטה הפתוחה

מה הופך את האוניברסיטה הפתוחה למתאימה במיוחד עבור החברה החרדית?

למה חשוב ללמוד מדעי המחשב?

למה חשוב ללמוד מדעי המחשב?

סייבר, בינה מלאכותית ודאטה: הכירו את המסלול הישיר שלכם לקרייריה בהייטק

שילוב חרדים באקדמיה - שאלות ותשובות

שילוב חרדים באקדמיה

תנאים מוקדמים, נקודות זכות ופטור - כל התשובות לשאלות הנפוצות ביותר