אקדמאים מרוויחים יותר ומפוטרים פחות
תקופת הקורונה סיפקה לנו המחשה כואבת לחשיבות ההשכלה האקדמית למי שמחפש להבטיח את עתידו הכלכלי. הגזרות, הסגרים והמשבר הכלכלי הביאו לגלי פיטורים ולהוצאה המונית לחל"ת (חופשה ללא תשלום), שחלק מהעובדים לא שבו ממנה. כמעט שאין משפחה בישראל שלא סבלה מהמשבר – אבל יש פלח באוכלוסייה שהושפע הרבה פחות: האקדמאים.
ימי המגפה העולמית היוו קרקע פורה לשלל מחקרים שבחרו לנצל את ימי הקיצון שעברו על האנושות כדי לבחון תמורות והסתגלות לתרחיש יוצא הדופן שהיווה את שגרת חיינו. מחקר שכזה נערך על ידי פרופ' ליאת קוליק מאוניברסיטת בר אילן ובחן את השפעות הקורונה על שוק העבודה. מהמחקר עלה, כי אחד הפקטורים המרכזיים שהגנו על עובדים בתקופת הקורונה הוא השכלה גבוהה. כך, למשל, אחוז העובדים החיוניים במשק עלה ככל שעלתה רמה ההשכלה: 39% בלבד מהאנשים שלא למדו באוניברסיטה הוגדרו חיוניים והמשיכו לעבוד כרגיל גם בימי הסגרים, לעומת 57% מהעובדים בעלי תואר ראשון ולא פחות מ-69% מהעובדים בעלי התואר השני.
יתרה מכך, המחקר גילה כי ככל שעלתה רמת ההשכלה – ירדה הפגיעה הכלכלית, שיעור המפוטרים הצטמצם ואפילו האופציות לעבודה מהבית עלו.
עתיד החדשנות הטכנולוגית בלמידה כבר כאן
השינוי המערכתי הגורף שעבר על עולם החינוך וההשכלה הוביל לתהליך הפנמה בנוגע לצורך לעדכן את דרכי הלימוד כדי שיתאימו לסטנדרטים החברתיים של המאה ה-21.
הקורונה תפסה חלק ניכר ממוסדות החינוך ברחבי העולם לא מוכנים לקראת המעבר החד לשיטות לימוד אינטראקטיביות. יתרה מכך, ברבים מהמקרים דווקא המוסדות האקדמיים – שאמורים לשמש תו תקן לחדשנות טכנולוגית – מצאו את עצמם מפגרים מאחור.
האוניברסיטה הפתוחה שימשה בתקופה הזו דוגמה חיה לכך שאפשר גם אחרת, עם תוכניות לימודים במסלולים מגוונים הכוללים בין היתר מערכי למידה אינטראקטיביים, מבוססי טכנולוגיות. המערכים הללו, שמאפשרים לסטודנטים גמישות מרבית בבניית תוכנית הלימודים, אפשרו לסטודנטים בתקופת המגפה ליהנות ממערך אקדמי המותאם לאופי הלימוד מרחוק, תוך הישענות על מאגרי מידע רחבים ועל שיטות הוראה אפקטיביות המותאמות למציאות המשתנה בעידן הדיגיטלי.
האוניברסיטה הפתוחה עומדת בחזית הטכנולוגית