עבודה בהייטק – לא רק במקצועות טכנולוגיים

מה משותף לחברה שפיתחה מערכת להשתלטות על כלי טיס בלתי מאוישים, לסטארטאפ שחושף תכניות זדוניות בעסקאות תשלומים בינלאומיות וליזמים שמפתחים משחקי מובייל ומבטיחים שבכוונתם להיות "חברת המשחקים הגדולה בעולם"?

כולם עסקים ישראליים, כולם עושים חיל בעולם ההייטק וכולם מחפשים עובדים שיחברו אליהם – ודווקא לא במקצועות טכנולוגיים. מדובר בחברות בצמיחה שמשוועות לעובדים בעלי רקע אקדמי ויכולות אישיות מרשימות, שיוכלו ליהנות מתנאי ההעסקה של עולם ההייטק למרות שאינם מגיעים עם רקע טכנולוגי.

ועוד משהו משותף לשלוש החברות הללו – שלושתן פרסמו מודעות דרושים בהפרש של כמה שעות בעמוד הפייסבוק "אני לא טכנולוג.ית ורוצה לעבוד בהייטק" (כן, יש דבר כזה. והוא אפילו מאוד פופולרי). מאז נוספו עוד שלל מודעות שמציעות לאנשים ללא ניסיון עבודה בהייטק דווקא במקצוע שלהם. אין צורך בניסיון, תואר אקדמי יספיק.

לנהל בהייטק - ולא משנה מאיפה באת

כמו שצבא זקוק לשלל תפקידים תומכי לחימה – כך גם עולם ההייטק: המתכנתים הם אולי חוד החנית הטכנולוגית, אבל כדי שכל העסק הזה יתפקד, חייבים אינספור אנשי מקצוע שיספקו מעטפת תומכת. על פי הערכות, כשליש מהיקף המשרות בעולם ההייטק שמור לאנשי תוכן לא טכנולוגי: שיווק ותקשורת, פיננסים וחשבונות, כוח אדם ומשאבי אנוש וכמובן, דרג ניהולי.

"אנחנו חיים בעולם דינמי ומאתגר, שמשתנה באופן תדיר", אומרת ד"ר רינת שאנן-סצ'י, המנהלת האקדמית של התכנית לתואר שני במנהל עסקים (MBA) באוניברסיטה הפתוחה, "העולם הזה נותן מקום לאנשים שבאים מעולמות ידע מולטי-דיסציפלינרי. זה נכון בכל סקטור במשק ובוודאי גם בתחום מתקדם כמו ההייטק".

ד"ר שאנן-סצ'י מדגישה, כי תכנית רב-תחומית כמו מסלול ה-MBA אותו היא מנהלת, יכולה לספק יתרון מובנה לבוגרי תואר ראשון המעוניינים להשתלם בתואר השני במטרה למצוא עבודה בהייטק. "בין אם מדובר בדרג ניהולי שמגיע מתוך התעשייה ונהנה מרקע טכנולוגי ובין אם מדובר באנשים שמגיעים מבחוץ, כדי לעשות את העבודה כמו שצריך, מנהל טוב צריך לשלוט בשורה של נושאי ליבה", מדגישה ד"ר שאנן-סצ'י, "מנהל חייב ידע בשיווק, בניהול כספים, בניהול משאבי אנוש – אלה דברים בסיסיים לכל חברה ובלי זה אין אפשרות לשרוד בהייטק, בין אם אתה איש מחשבים או לא".

להתאים את עצמכם למציאות המשתנה

לא מדובר רק במנהלים. תעשיית ההייטק משוועת לכוחות רעננים בשלל משרות ובשלל תפקידים -  אם כי, חשוב להדגיש, זה לא מתאים לכל אחד. בכל זאת, הייטק. מאחר שמדובר בתעשייה המתקדמת והנחשקת ביותר, עם רמות השכר הגבוהות ביותר, גם דרישות הקבלה יהיו בהתאם. תואר ראשון הוא עניין מובן מאליו. במרבית המקרים כדאי לחשוב ברצינות גם על תואר שני בתחומים כמו שיווק, משאבי אנוש, ניהול פיננסי, חשבונאות, ייעוץ ארגוני (פסיכולוגיה חברתית) וכמובן, מנהל עסקים. ועוד דבר: חשוב שלהשכלה הפורמלית תתלווה "אוריינות דיגיטלית" – דהיינו, הבנה של העולם הממוחשב, נכונות להשתלב באורח החיים ההייטקיסטי ורצון לדעת "לדבר את השפה".

מישהי שללא ספק מדברת את השפה הזו היא גליה קדמי-פרגמן, הייטקיסטית ותיקה המתמחה באסטרטגיה ו-Corporate Development בחברות טכנולוגיות, עובדת עם שלל חברות ציבוריות ופרטיות וגם סטארטאפיסטית שמקדמת יוזמות משל עצמה. קדמי-פרגמן, שסיימה בהצטיינות לימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה, מגיעה מרקע טכנולוגי צבאי ואקדמי ומספרת שגם מי שבוחר ובוחרת ללכת במסלולי הלימוד הלא-טכנולוגיים שמציעה האוניברסיטה הפתוחה, מקדם את התפתחות מקצועית אישית ומפתח מיומנויות וכלים הנדרשים כדי להשתלב בתעשיית ההייטק. התעשייה כוללת מקצועות רבים אשר אינם בעלי אוריינטציה טכנולוגית כמו מכירות, ניהול פרויקטים, שיווק, תפעול ועוד.

"הדברים המשמעותיים שעומדים בלב האוניברסיטה הפתוחה הם חזון אשר רואה רחוק ותשתית אג'ילית המאפשרת חופש פעולה מלא לסטודנטים ולסטודנטיות בה", אומרת קדמי-פרגמן, "מעצם המבנה הייחודי של האוניברסיטה הפתוחה ושל אופי הלימודים בה, מתקיימת מערכת חדשנית, טכנולוגית ואדפטיבית לכל בעלי העניין בה. אחד הגורמים המשמעותיים בימינו אנו הוא לא רק לרכישת ידע, כי אם הניסיון והפרקטיקה של איך לרכוש ידע רלוונטי, ללמוד איך ללמוד ואיך לנצל את הכלים הטכנולוגיים ואת עושר המידע הקיים. כי זהו קצב החיים שלנו היום. אם מוסיפים לזה את התמיכה בגלובליזציה ודמוקרטיזציה של חופש המרחב, האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת ללמוד מכל מקום בעולם, גישה שלחלוטין מתכתבת עם האופי של העולם העסקי ושל תעשיית ההייטק בפרט. זו בדיוק הפלטפורמה הרלוונטית לעולם הזה".

זה לא קצת בעייתי לנסות ולהשתלב בתעשייה שמקדשת את הידע הטכנולוגי כשאתה מגיע מעולמות תוכן אחרים?

"אנחנו חיים בעידן שבו מי ששורד בסופו של דבר הוא לא בהכרח הגורם הכי חזק, אלא מי שמצליח להיות אדפטיבי למציאות המשתנה תכופות. ובהקשר זה, אלו הדברים החשובים שארגונים קטנים כגדולים והאינדיבידואל צריכים לאמץ ולפעול על פיו".

לרקוד את הריקוד עם התעשייה כבר במהלך לימודים

משבר הקורונה, שלרגעים נדמה שחלף כלא היה ולעתים נראה כמו תופעה שכבר לא תעזוב אותנו, השאיר אחריו מאות אלפי מובטלים. אלא שבאופן מפתיע, יתכן שהפתרון למצוקת התעסוקה מצוי דווקא מתחת לפנס הכי בוהק באזור. נייר עמדה שפרסמו חוקרים ממכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה ופורסם לאחרונה ב"גלובס", מגלה כי רבבות מבין מובטלי הקורונה (החוקרים מדברים על פוטנציאל של עד 136,000 איש) עשויים להשתלב בתעשיית ההייטק, במקצועות שאינם טכנולוגיים.

ההערכה הזו מבוססת על כך שכ-75-80% מכוח העבודה הפוטנציאלי בקרב האוכלוסייה האקדמית בישראל לא משתייך למקצועות הליבה ההייטקיסטיים (מה שמכונה STEM - מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). אותם אקדמאים, שנהנים מהשכלה גבוהה, שליטה באנגלית ויכולת פוטנציאלית לאייש שורה של משרות לא טכנולוגיות בהייטק, נמנעים במקרים רבים מלהתקרב לתחום – אולי בגלל התדמית האליטיסטית של הענף, אולי בשל החשש כי ללא ידע טכנולוגי או ניסיון מוקדם בהייטק האופק שלהם ייחסם.

המציאות, כאמור, מוכיחה את ההיפך. דרך אחת מובהקת לשבור את הדיסטנס הזה ולהתערות בתעשייה הוא באמצעות יצירת קשרים אישיים. קדמי-פרגמן, עם עוד מספר סטודנטים, החליטו לקחת את הצורך הזה ליצירת קשר עם התעשייה צעד קדימה והיו מהגורמים שהובילו להקמת "מועדון האסטרטגיה" של האוניברסיטה הפתוחה.

"מבין הדברים החשובים לסטודנטים המעוניינים להשתלב בתעשיית ההייטק אפשר למצוא פיתוח Network והיכרות עם האקוסיסטם", מסבירה קדמי-פרגמן, "המועדון הזה נוצר בדיוק בשביל הדברים הללו, כדי שהסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה יתחילו לרקוד את הריקוד עם אנשי התעשייה כבר בשלב מוקדם יחסית ויפתחו רשת קשרים מגוונת ורלוונטית. המועדון מפגיש את הסטודנטים עם אנשי מפתח בתעשייה בוורטיקלים שונים, דבר קריטי למי שמעוניין להתחיל לייצר קשרים ולזהות הזדמנויות עסקיות עוד במהלך התואר. לצד התפתחות מקצועית ואישית, המועדון מספק חשיפה לתחומים שונים, מפגשים עם אנשי מפתח, סדנאות, ועשייה שמאפשרת לפתח את יכולת החשיבה האסטרטגית, שחשובה לטעמי בכל תחום עיסוק באשר הוא".

לימודים היברידיים לעולם היברידי

"המפגשים האלה עם התעשייה מאוד משמעותיים, וזה המשך ישיר לכך שאחד הרעיונות הבסיסיים שמנחים אותנו הוא הצורך לספק לסטודנטים שלנו אפשרות להתפתח מקצועית במקביל ללימודים", מסכמת ד"ר שאנן-סצ'י, ומדגישה את הדינמיות וההיברידיות של הלימודים באוניברסיטה הפתוחה, שמתאפיינים בכך שכל אחד קובע לעצמו את היקף הלימודים והיקף ההתחייבות הכלכלית שנובעת מזה.

"אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שסטודנטים שלנו עובדים במקביל ללימודי התואר ואנחנו רוצים לספק להם הזדמנות לעשות את זה מבלי שהעבודה תיפגע ומבלי שהלימודים יסבלו מזה. זו אולי אחת הסיבות לכך שאני רואה המון סטודנטים שלנו שמראש מגיעים מתוך התעשייה, כדי לבנות לעצמם אופק לקידום. זה כמובן מצוין בשבילם – וזה מצוין גם בשביל מי שמגיע מעולמות תוכן אחרים וזוכה להכיר בצורה בלתי אמצעית אנשים מהתחום. וזה נטוורקינג שמתחיל כבר מהשלב הראשון של סדנת האוריינטציה שאנחנו מקיימים".

הנטוורקינג הזה באמת מסייע לאנשים בלי רקע טכנולוגי להשתלב בתעשייה?

"זה חלק ממכלול שלם שאנחנו מספקים. אנחנו גם מציעים אפשרויות לבחירת קורסים בעלי גוון יותר טכנולוגי למי שמחפש לחזק את הצד הזה שלו ולסייע על ידי כך להשתלב בתעשייה. עם ניסיון של יותר מ-5,000 מוסמכים ועוד כאלף סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים, אני יכולה להרשות לעצמי לציין שההטרוגניות הגבוהה של הסטודנטים שלנו, שמגיעים משורה של עמדות  ניהול ומשלל תחומים – החל ממחשבים, דרך הנדסה, חינוך או משפטים – בשילוב עם הידע המולטי-דיסציפלינרי שהתוכנית שלנו מציעה, עם יותר מ-30 קורסי בחירה ושמונה סמינרים, מאפשרים ליצור תמהיל כזה שבו כל סטודנט יכול לפלס לו דרך לקידום המקצועי שלו, בכל תחום שאותו הוא יבחר".