על חשיבותה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית

בהי-טק, במשרדי פרסום או בעולם האקדמיה: הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מניעה את המחקר • פרופ' טל מקובסקי מסביר עד כמה משמעותי הענף הזה לחיינו

העידן הנוכחי מאופיין במידה רבה באמצעות הערך העצום שמקנים למידע: אגירת נתונים, ניתוח נתוני עתק (ביג-דאטה), פילוח אינפורמציה – נראה שכיום כל תחום נוגע בתשתית הרעיונית הזו. אולם, עם כל הכבוד לחשיבות של צבירת דאטה, על-מנת שהררי הפרטים הללו ייהפכו ממסד נתונים לחומר בעל ערך, אנחנו זקוקים לא רק למידע אלא גם לידע כיצד להשתמש בו. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית היא תחום שעניינו ידע  זה – ולמעשה, מכלול התהליכים שנדרשים לרכישתו, לעיבודו, לארגונו ולשימוש בו.

"מדובר בתחום שחוקר תהליכים מנטליים סמויים מן העין", מסביר פרופ' טל מקובסקי, שעומד בראש תחום מדעי הקוגניציה ובראש התכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטה הפתוחה. "כשאנחנו מדברים על תהליכים מנטליים טווח הדברים שנכנסים לקטגוריה הזו רחב במיוחד: תפיסה, קשב, זיכרון, חשיבה, דמיון, שפה, קבלת החלטות – כלל הדברים שדרכם אנחנו מייצגים את העולם ופועלים בתוכו. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עוסקת במערכות הגומלין בין שפע האלמנטים הללו. מה שמניע אותנו, בין היתר, הוא הרצון להבין איך אנשים תופסים ומייצגים את המציאות החיצונית, איך הם לומדים, זוכרים, חושבים, מעבדים מידע ומקבלים החלטות. כמובן שלשאלות אלו יש השלכות ישירות על האופן שבו אנו חווים את חיינו אם מדובר בהתנהגויות מורכבות  או למשל, באופן בו אנו מפרשים רגשות". 

נקודת המוצא – "האדם במרכז"

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עוסקת בשאלות הליבה שפרנסו דיונים פילוסופיים לאורך הדורות – נושאים כמו תפיסת המציאות, נפלאות הזיכרון האנושי, יכולות הקשב של האדם, שימוש בשפה להמחשת מצבים רגשיים, תהליכים לא מודעים ועוד רבים אחרים. השאלות הללו זוכות למענה פסיכולוגי, תוך שימוש בכלים מדעיים מתחומי חקר שונים. 

"לפסיכולוגיה הקוגניטיבית אם כן יש קשר הדוק לתחומים כמו בלשנות, ביולוגיה, מדעי המוח, מדעי המחשב ופילוסופיה", אומר פרופ' מקובסקי, "אנחנו פועלים בתחום רחב יריעה ובוחנים תהליכי חשיבה והתנהגות וגם תופעות נוירולוגיות ונתונים ביולוגיים, עושים שימוש בפרדיגמות מחקריות מתחומי המדעים המדויקים ובאלמנטים מעולם המחשוב, אבל נקודת המוצא שמאפיינת את לימודי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, היא שהאדם (ולא לדוגמה המוח) נמצא במוקד החקירה. מבחינה זו יש בפסיכולוגיה הקוגניטיבית ניסיון להיענות לאתגר שבציווי העתיק שנחרט על קירות מקדשו של אפולו בדלפי: דע את עצמך".  

הפרסום עובד? תלוי במחקר

התכנית ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית, שאותה משיקים בימים אלו באוניברסיטה הפתוחה, היא תכנית מחקרית שמחייבת את הלומדים בה בהגשת תזה – ומאפשרת להם להמשיך ללימודי תואר שלישי. פרופ' מקובסקי סבור שעבור רבים מהסטודנטים, הלימודים ישמשו צוהר למימוש יכולות בשוק התעסוקה.

"מדובר בתחום מחקר בסיסי שיש לו נגיעות יישומיות רבות", הוא מסביר, "אנחנו אמנם עוסקים במחקר אקדמי, אבל הכלים שאנחנו נותנים יכולים לשמש אחר כך את מוסמכי התכנית בשלל מקומות בשוק העבודה ובחיים בכלל. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מבוססת על ביקורתיות גבוהה, מחקר מוקפד, שיטות מדידה מדויקות ככל הניתן, ושליטה טובה במשתנים ובכלים סטטיסטיים.  הכלים שנרכשים בתכנית חשובים לכול אחד ואחת מאיתנו בתור צרכני מידע במאה ה-21 וכמובן מי שיעסוק במחקר פסיכולוגי – גם בתעשייה, ייהנה מכלים אלו".

על רקע זה אפשר להבין כיצד מוסמכי בלימודי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית משתלבים בענפים רבים בשוק העבודה. פרופ' מקובסקי מדגים מכמה תחומים שישמחו להיעזר בסטודנטים שלו: "חברות פרסום, למשל. הן עורכות מחקרים על בסיס קבוע כדי לבחון איך לעצב מודעות ותכנים, או היכן למקם את המוצר על המדף באופן שימשוך את תשומת הלב של הקהל בצורה מיטבית. נושאים הקשורים קשר הדוק לתובנות שהתקבלו מהמחקר בפסיכולוגיה הקוגניטיבית". 

שימוש בפסיכולוגיה קוגניטיבית בעולם הפרסום אכן מתבקש. אתה יכול לסמן מקומות נוספים מחוץ לאקדמיה שנשענים על מחקרים מבוססי התחום?

"בוודאי, לא חסרות דוגמאות. בחברות מזון, למשל, חוקרים טעם וריח ואת ההשפעות שלהם על הצרכנים. המחקרים הללו מגיעים מתחום שנקרא פסיכו-פיזיקה, שהוא אבן היסוד של הפסיכולוגיה המחקרית ובוחן כיצד שינויים בעולם הפיזיקלי מתבטאים בשינוי החוויה הפסיכולוגית. זו באמת רק דוגמה אחת לאופן שבו מיישמים את הכלים שנלמדים בתואר השני באופן פרקטי בשוק העבודה. היכולת לנצל את כמויות המידע האדירות שאנו מייצרים ברשת, בעולם הסייבר ובמרחב הדיגיטלי לצורך הבנה של תהליכים של קבלת החלטות, התמודדות עם הטיות, התגבשות תפיסות ועמדות ואפילו וויסות רגשות מושתתים ביסודם על מחקר קוגניטיבי בסיסי בשילוב עם ניתוח נתוני עתק."

ודוגמאות נוספות?

"תחומים כמו הנדסת אנוש, למשל, או כאלה העוסקים בממשקי אדם-מחשב ויחסי גומלין של אדם-מכונה, אלו תחומים שמרכזים סביבם חלק עצום מהתעשייה כיום. יש מן הסתם תכניות לימוד ממוקדות למי שמעוניין מראש לעסוק בתחום כמו הנדסת אנוש, אבל מי שלומד פסיכולוגיה קוגניטיבית בהחלט יוכל להשתלב גם בתחום הזה בשוק העבודה וייהנה מהיתרונות של רוחב היריעה על הקוגניציה האנושית ושיטות המחקר המתקדמות והמוקפדות הנהוגות במסגרת המחקר הקוגניטיבי". "כמו כן, - בין אם לצורך טיפול בהפרעות קשב, התמודדות עם חרדה ופוסט טראומה, או "חדרי הכושר למוח" למניעת תהליכים של הזדקנות וירידה קוגניטיבית עם הגיל.

ניתוח נתונים, תכנות ניסויים ויכולת מחקרית

בעולם שמתקדם למציאות טכנולוגית ודיגיטלית ואף לשילוב של אדם-מכונה, המסלול לתואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטה הפתוחה מקפיד לספק בסיס יציב ורחב שבעזרתו יוכלו מוסמכי התואר לצאת לשוק העבודה.

"אנחנו משלבים קורסים שמספקים כלים טכנולוגיים בעולם התכנות, כי בימינו קשה מאוד להסתדר בעולם בלי שליטה באמצעים טכנולוגיים בסיסיים", אומר פרופ' מקובסקי, "הפסיכולוגיה, כמו כל דבר אחר במאה ה-21, עושה שימוש בטכנולוגיה. כשאתה מנהל ניסוי – בין אם במסגרת מחקר אקדמי ובין אם בשוק הפרטי, זה ממש לא משנה – זה הבדל של עולם ומלואו אם אתה מכיר את הטכנולוגיות והאפשרויות ויכול לנהל את העניינים בעצמך, ולא תלוי במתכנת שיעשה עבורך את העבודה".

ומעבר לכלים הטכנולוגיים, האם המוסמכים יוכלו להשתלב בעצמם בשוק ההייטק?

"גם בעולם הזה יש מן הסתם ביקוש גדול לידע וליכולת שמספקת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. נניח, תחום כמו ניתוח נתונים ופילוח ביג דאטה. או לחלופין, נושא של בניית אתרים, עיצוב אתרים, עיצוב חוויית משתמש. כל התחומים הללו שואבים המון מפסיכולוגיה קוגניטיבית. שלא לומר על העתיד הקרוב שבו נראה יותר ויותר שילובים של אדם ומכונה".

האם תספקו מיקוד מיוחד בתחומים כאלה לסטודנטים שירצו להשתלב בתעשייה?

"אנחנו מציעים למשל קורס שעוסק בניתוח נתוני עתק ויש עוד לא מעט נושאי לימוד שיסייעו להשתלבות בשוק העבודה. נוסף על כך, יש לנו קורס שעוסק בהיבטים יישומיים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ובמסגרתו ירצו אנשי מקצוע חיצוניים ויציעו את התובנות שלהם על השתלבות בתעשייה".

ומה בנוגע למי ששוקלים קריירה אקדמית?

"המסלול נבנה מלכתחילה כתואר מחקרי שישמש פלטפורמה למי שמעוניינים בתארים מתקדמים. הסטודנטים יעבדו בצמוד לסגל בכיר ויעסקו בסוגיות המחקריות שמלוות אותנו כחוקרים בנושאים שונים כמו קשרים בין קוגניציה לרגש, שיפור הזיכרון באמצעות משמעויות, שפה וזיקנה ועוד. הסטודנטים מוזמנים להשתלב במחקרים של חברי הסגל הבכיר במסגרת התזות שיכתבו והעבודות הסמינריוניות שלהם, ומי שיעמוד בדרישות בהצלחה יוכל להמשיך למסלול של דוקטורט בפסיכולוגיה או בתחומים נושקים כמו בלשנות או מדעי המוח".

לסיום, מוסיף פרופ' מקובסקי, "היצע התחומים שמשיקים לתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עצום כי בסופו של דבר, זה תחום בסיסי שקשור כמעט לכל דבר שאנו עושים, חושבים ומרגישים. הקוגניציה תמיד משתתפת בתהליכים אלו".

 

בעידן של היום - צריך לכוון גבוה

לימודי פסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטה הפתוחה

לימודי פסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטה הפתוחה

מוקד מתעניינים

3500* או 09-7782222, שלוחה 2

ימים א-ה בין השעות 20:00-8:30
ימי ו בין השעות 12:30-8:30
למעט בימים שבהם אין קבלת קהל באוניברסיטה כמפורט כאן.

Op-interest@openu.ac.il

 

אולי יעניין אותך גם:

מורה נבוכים למעוניינים

ואולי פסיכולוגיה חברתית יותר מעניינת אותך?

מהם מסלולי הלימוד ודרישות הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית? ומה עושים עם זה בעתיד?

קראו על שני המסלולים

מסלולי תואר שני בחינוך

טכנולוגיות ומערכות למידה או מנהיגות בחינוך - איזה מסלול כדאי לבחור?

תנאי קבלה לתואר שני

רוצה להתקבל לתואר שני?

המדריך המלא להבנת תנאי הקבלה לכל מסלולי התואר השני באוניברסיטה הפתוחה