לימודי תעודה במגדר: הכירו את התכנית החדשה

תחום חקר המגדר אמנם נמצא עמנו כבר משנות ה-70 של המאה ה-20, אולם דומה כי בעידן הנוכחי הנושא עבר תמורות משמעותיות. כיום נושאים כמו שוויון בין המינים ועיסוק בזהות מגדרית הפכו לחלק משמעותי מההתנהלות החברתית היומיומית – באקדמיה וגם מחוצה לה.

עדות לכך ניתן לראות כיום כמעט בכל ארגון גדול או מוסד ציבורי משמעותי, שם מקפידים להעמיד כחלק משדרת הניהול גם תפקיד של יועץ.ת לענייני שוויון מגדרי (למעשה, עצם השימוש ההולך ומתרבה בכתיבה א-בינארית, הפונה לנשים ולגברים כאחד, מהווה עדות חיה למהפך המשמעותי שעבר עלינו כחברה בתחום הזה).  

"כשנכנסתי לתפקיד לפני כשמונה שנים, התפקיד שלי הוגדר בחצי משרה, ואפילו משרד לא היה לי", מעידה ממקור ראשון לימור רימון, ראש תחום מגדר במערך לקידום נשים ולשוויון מגדרי במכון ויצמן למדע, "כיום אני חלק ממערך שלם, במעמד של ראש תחום, בראש המערך עומדת פרופ' עידית שחר. יש כאן התפתחות עקבית ומובנית של הטמעת ערך השוויון המגדרי. זו אולי מהפכה שמתרחשת לאיטה – אבל היא מחלחלת עמוק".

וכדי שהמהפכה הגלובלית הזו, שהולכת ושוטפת גם את ישראל, תישען על בסיס איתן, השיקה האוניברסיטה הפתוחה לפני כשנתיים תכנית ללימודי תעודה במגדר. התכנית מיועדת לבוגרות ולבוגרים של תואר ראשון במדעי הרוח או החברה, המעוניינים להשתלב בעולם המקצועי ההולך ומתפתח הודות לשינויים שעוברים על תחום חקר המגדר.

דרישה מהשטח ללימודי מגדר

במהלך שלוש השנים האחרונות מפעילה האוניברסיטה הפתוחה "פורום חוקרות" – פורום המאגד עשרות נשות סגל אקדמי לפעילות שנועדה להביא לשינוי תודעתי וחברתי באמצעות מחקרים פורצי דרך ופיתוח חומרי הוראה. אחד הפיתוחים הללו הוא התכנית ללימודי תעודה במגדר - פועל יוצא של חזון רעיוני משותף לשתי חוקרות, שזיהו הזדמנות לענות על צורך ממשי באחד מתחומי הדעת המתפתחים של העולם האקדמי.

"הראשונה להעלות את הרעיון לייצר מסגרת אקדמית ללימודי תעודה במגדר הייתה ד"ר נורית קירש", מפרגנת ראש התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטה הפתוחה, פרופ' ענבל עופר, לעמיתתה המנהלת יחד עמה את התכנית, "אנחנו, שתינו, חוקרות כל אחת בתחומה נושאים שמשיקים ללימודי המגדר: נורית מתחום ההיסטוריה של המדעים ואני כהיסטוריונית שחקר נשים תמיד היווה תחום משמעותי במחקר שלה. נורית זיהתה מקבץ מאוד מגוון ומעניין של קורסים קיימים הנופלים תחת המטריה של לימודי מגדר. בחרנו לקבץ טעימות מהמגוון המרשים הזה ולמקד אותן לפורמט לימוד מצומצם יחסית, באופן שיאפשר העמקה והשתלמות בתחום מבלי להתחייב למסגרת המאתגרת של לימודים לתואר".

לימור רימון היא דוגמה חיה לסטודנטית בעלת השכלה אקדמית גבוהה שמצאה בתכנית ללימודי התעודה במגדר של האוניברסיטה הפתוחה מענה אופטימלי לצרכיה המקצועיים. רימון, בעלת תואר ראשון במדע המדינה ותואר שני במשפטים, מועסקת כאמור במערך לקידום נשים ולשוויון מגדרי במכון ויצמן למדע. היא מאמינה שהתפקיד שלה, שבזמנו נתפס כפורץ דרך, הולך ותופס את מקומו הטבעי ברבים מהגופים הגדולים במשק.

"אנחנו רואים איך העולם כולו מתכוונן לעבר התחום הזה", אומרת רימון, "כשיש גל של #MeToo ששוטף את העולם אי אפשר לנתק את זה מקונטקסט רחב יותר והוא המקום המרכזי של הנושא המגדרי והמעבר לחיפוש משמעויות עמוקות יותר בתחום הזה".

רימון, כמי שאמונה על הצד שמספק מענה לחיפושים הללו, הבינה שכדי שתוכל לעמוד בדרישות ההולכות וגדלות שנובעות מהאחריות המתרחבת שלה, כדאי להשתלם מקצועית. "היה לי ברור שלימודי תואר נוסף ידרשו ממני התחייבות שאני לא זקוקה לה בשלב זה של חיי", אומרת רימון, "מצד שני, היה לי חשוב לקבל כלים מקצועיים שיאפשרו לי לקחת את התפקיד לשלב הבא. בתור בוגרת תואר באוניברסיטה הפתוחה, הידיעה שהלימודים כאן מבוססים על חומרי הלימוד המתקדמים של התכנית לתואר ראשון ועל קורסים מהתואר השני הבהירה לי שאני מצויה בידיים טובות".

את מדברת על הלימודים ככלי לקידום מקצועי למרות שחלק ניכר מחומר הלימוד הוא של ידע אקדמי תאורטי.

"בסופו של דבר, לא באתי לכאן כדי ללמוד מקצוע מאפס, אלא כדי לקבל ידע ותובנות שיאפשרו לי להפוך למקצועית יותר, מעמיקה יותר ובעלת הבנה וידע רחב יותר של התחום שבו אני עוסקת. זה מה שקרץ לי ואני מאושרת לראות שזה מה שמצאתי כאן. זכיתי לקבל שפע של מידע שמשמש אותי בעבודה ובעיקר גרם לי להבין לעומק תהליכים שבהם אני עושה שימוש בפרקטיקה היומיומית".