מהי מחשבה ביולוגית?

לאחרונה, כשווירוס הקורונה מככב בחדשות, אנו נוכחים שוב שסוגיות ביולוגיות אינן נידונות רק בתוככי מעבדות על ידי מדעניות ומדענים לבושי חלוק לבן ושהן מחייבות לא רק מומחיות בביולוגיה ורפואה.

מגיפת הקורונה מעלה שאלות כמו: מהו הקריטריון על פיו נגדיר מי חלה ומי נשא, באיזו מדינה התפרצה המגיפה ,האם מדובר בדיקטטורה או דמוקרטיה, מה רמת האמינות של מקורות המידע של המדינה, ואיך צריך להתייחס לנתונים שלה? מה יקרה ליחסים הדיפלומטיים עם מדינה, אם לא נכניס את אזרחיה לארץ? עד כמה יש לקחת בחשבון את האיום על הכלכלה כשמחליטים על אופן ההתמודדות עם הסיכון הבריאותי? מה יהיו מקורות התקציב לפיתוח חיסון?  האם מדינת ישראל תשתף פעולה עם הרשות הפלסטינית כדי למגר מעבר וירוסים מצד לצד?

איום המגיפה מבהיר אם כך שווירוסים נוגעים גם לכלכלה, לביטחון, וליחסי החוץ. על כל פנים, רופאים ווירולוגים לא ידעו לייעץ לשרי המדינה בהחלטות האלה, שנידונות למעשה על ידי סוציולוגים, פילוסופים והיסטוריונים של המדע והרפואה.

ההבנה שסוגיות מדעיות קשורות לבלי הפרד בסוגיות פילוסופיות וחברתיות, ומוארות על ידי ההיסטוריה של המדע עוברת כחוט השני בכל קורסי תכנית המחשבה הביולוגית. הקורסים מציפים שאלות כמו: מהו הגבול בין חי לדומם? איך מגדירים חיים ומתי מצהירים על מוות? האם תאוריית האבולוציה צריכה להיות חלק מהחינוך המדעי הבסיסי? שימור טבע, על חשבון מי? האם שימוש בבעלי חיים במחקר המדעי ניתן להצדקה מוסרית? מהם היתרונות והסכנות בריפוי גנטי ובהשבחה או העצמה גנטית?

שאלות אלו ודומות, מהוות דוגמה לזיקה שבין ביולוגיה, פילוסופיה וסוגיות חברתיות. לדיון בהקשרים אלו, נודעת חשיבות בשל השלכותיו ההולכות ומתעצמות של המחקר הביולוגי ויישומיו על הפרט והחברה.

התכנית עוסקת בהיבטים פילוסופיים, היסטוריים וחברתיים של הביולוגיה, והיא בוחנת את המהות, המבנה וההנחות של הביולוגיה, וכן את ההשלכות של מדעי החיים על ענפי ידע אחרים, על הסביבה, על החברה ועל האדם.

פרופיל הסטודנטים

במחשבה הביולוגית לומדים סטודנטים בטווח גילאים רחב, עם השכלה ותחומי עיסוק מגוונים. על קבוצת הסטודנטים שלנו נמנים מורים לביולוגיה, לאזרחות ולקולנוע, מנהלי בתי-ספר ומנהלי חברות, רופאים, וטרינרים ורוקחים, עובדי מעבדה, אנשי המשרד לאיכות הסביבה, עובדי היי-טק וביוטכנולוגים, אנשי תקשורת ומומחים לחקלאות.