תיאור הקורסים - יתכנו שינוים בנושאי הקורסים ותוכנם:
תקשורת ושיח חברתי ופוליטי בחברות דמוקרטיות
לתקשורת מקום מרכזי בקיומה של חברה דמוקרטית. היכולת לקיים תקשורת בינאישית, קהילתית, וכלל-חברתית מהווה תשתית לשגשוגו של שיח פוליטי פתוח וקונסטרוקטיבי בחברות מודרניות. הקורס מתחיל בהצגת מודל אידאלי, הרואה בתקשורת אבן יסוד בקיומה של חברה פתוחה, בקיום מרחב ציבורי חיוני, בעיצוב דעת קהל, וביצירת לגיטימציה. אל מול האידאל הדמוקרטי, פונה הקורס לארבעה שדות ידע בלימודי תקשורת שמאתגרים את ההנחות המובלעות במודל התיאורטי באשר לתקשורת: הכלכלה הפוליטית של התקשורת, אמצעי תקשורת כטכנולוגיה, הצמיחה של תעמולה ויחסי ציבור, וההשתלטות של הדימוי התקשורתי על המציאות. במעבר הזה בין אידאל למציאות אנו גם עוברים מדיון בתקשורת כמושג מופשט, לדיון באמצעי התקשורת, או המדיה, כהתגלמויות מוחשיות יותר שלהן ומציבים במרכז הקורס את שאלת התמורה מתקשורת המונים לתקשורת דיגיטלי. בכך מנסה הקורס גם לענות על השאלה באיזה אופן סביבת מדיה חדשה כרוכה גם בשינויים בשיח הפוליטי ובדמוקרטיה.
מדיה השתתפותית Participatory Media:
במהלך השנים האחרונות אנו עדים להתארגנויות פוליטיות ולתנועות חברתיות אשר עשו שימוש נרחב בטכנולוגיות רשתיות להנעת ציבורים ולקידום שינויים חברתיים ופוליטיים. בעוד שהוויכוח לגבי תרומתן ומשקלן של טכנולוגיות התקשורת החדשות לתמורות החברתיות והפוליטיות עדיין נמצא בעיצומו, קיימת חשיבות בבחינת האופנים בהם הן מעצבות תהליכים דמוקרטיים.
הסדנה במדיה השתתפותית תבחן את התרומה ההדדית של מושגים בלימודי תרבות ומדיה (כגון תרבות השתתפותית, פיראטיות ועיתונות אזרחית) להבנת תהליכים וארגונים פוליטיים, ואת האופן בו ניתן לבחון היבטים של אזרחות דמוקרטית כדי להבין מושגים מרכזיים בתקשורת (כגון אי-ציות אזרחי, או צדק תקשורתי).
בסיום הסדנה הסטודנטים יכירו הגדרות ומופעים שונים של תקשורת אזרחית, ויוכלו לדון באופן ביקורתי על הקשרים בין מדיה חדשים ותהליכים פוליטיים במאה ה-21, כמו גם להכיר את מורכבות הדיון בין הטיעונים האוטופיים והדיסטופיים לגבי השפעתם של המדיה החדשים על דמוקרטיזציה.
הסדנה תלווה בתרגילים, באמצעותם יתנסו הסטודנטים בפרקטיקות שונות של תקשורת השתתפותית בפלטפורמות שונות, כגון כתיבה בבלוג על אחד מנושאי הקורס, שימוש בהאשטגים ובסרטונים ככלי למסגור מסרים חברתיים, מיפוי דיגיטלי אלטרנטיבי, וניתוח של רשתות קמפיינים לשינוי חברתי.
עיתונות, עיתונות השתתפותית והספירה הציבורית
הדיון ביחס למקומה של העיתונות והדרישות הנורמטיביות ממנה בתוך מסגרת החיים הדמוקרטית, מלווה את חקר התקשורת מאז ראשיתו. העיתונים, למרות היותם לעיתים קרובות עסקים פרטיים, נתפסו כמרכזיים ביצירת זירה ציבורית דמוקרטית. העיתונים נתפסו כמקור אינפורמציה המספק מידע לציבור, כמשתתפים ומשתפים בחיים החברתיים וכמבטאים קולות חברתיים שונים. בנסיבות שכאלה, אין פלא כי עליית המדיה החדשים, ובמיוחד אלה החברתיים, הובילה לציפיות רבות. אלה נגעו במיוחד לערוצים של עיתונות השתתפותית, כמו בלוגים, פורומים פוליטיים ותגובות קוראים באתרי החדשות. ערוצי ביטוי אלה נתפסו כעוקפים את שומרי הסף המסורתיים, כמזמינים קולות חברתיים חדשים לדיון בזירה הציבורית וכמפקיעים את המונופול שהיה נותון לארגוני החדשות והעיתונאים באיסוף והפצת מידע. ציפיות אלה נקשרו בתפיסות, ששורשיהן עוד בתקופת העיתונות המודפסת, שלפיהן העיתונות אמורה להיות משוקעת בסביבה דיאלוגית. לצד תקוות אלו עלו גם תפיסות ביקורתיות, הטוענות כי ההגמוניה העיתונאית לא נפגעת, וכי העיתונות ההשתתפותית היא ברובה אבק דיגיטלי השוקע ללא כל השפעה.
הקורס יעסוק בתפיסות המתייחסות למקומה החברתי והפוליטי של העיתונות המסורתית והעיתונות ההשתתפותית. דגש יושם על הדיון בתגובות קוראים—טוקבקים, המזוהים מאוד עם המרחב העתונאי הישראלי. בין היתר נבקש לבחון מה השפעתם של הטוקבקים על תפיסת האקלים החברתי-פוליטי? האם הם משקפים אפיסטימולוגיה חדשה להערכת האקלים הציבורי? כיצד משפיעה הפלטפורמה על כתיבת התגובות? האם הביטוי בזירה זו, שהוא לעיתים קרובות אנונימי, הוא ספונטני או מחושב? האם הוא חופשי, או מושפע משיקולים הקשורים לדעת הקהל?
אקטיביזם חברתי בעידן המדיה החדשים
מאז ומעולם אקטיביזם חברתי היה קשור קשר הדוק באמצעי תקשורת כאלה ואחרים. זאת שהרי לא תיתכן התארגנות ללא תקשורת רציפה והדוקה בין הפעילים. אין תמה אפוא כי לאורך השנים אקטיביסטים חברתיים קפצו כמוצאי שלל רב על כל אמצעי תקשורת חדש שהקל על יצירה ותחזוק של הקשרים ביניהם וכן על גיוס משתתפים חדשים לפעילות. יתירה מזו, אמצעי התקשורת הזמינים גם קובעים את יכולת הפעילים להביא את המסר שלהם לידיעת קהלים רחבים מעבר לקבוצת הגרעין ואף להציג בפני השלטון את תביעותיהם ואת כוונותיהם במקרה שתביעות אלה לא ייענו. המצאת הדפוס למשל שינתה באופן דרמטי את "נפח" האקטיביזם החברתי וכן את היקף הציבורים שהיו מעורבים בו. הוא הדין ברדיו, בטלפון ובשאר אמצעי התקשורת שנחשבו בשעתם "חדשים". הופעת האינטרנט, הטלפון הנייד והפלטפורמות הדיגיטליות כמו פייסבוק, טוויטר ועוד, יצרה ציפיה כללית לקפיצת מדרגה אדירה באפשרויות התקשורת הפתוחות בפני פעילים חברתיים. למעשה, היו שדיברו לפני שנים אחדות על עולם חדש מבחינה זו. פחות הובאו בחשבון באותה תקופה אופוארית משהו החסרונות של ההסתמכות על המדיה החדשים: העובדה כי השימוש בהם חושפת את הפעילות לעיני המדינה, מאפשרת חדירה של גורמים עוינים כאלה ואחרים יותר מאשר השימוש באמצעים ה"ישנים", וכן הנטייה של רבים להסתפק בכתיבת פוסטים או ציוצים למיניהם, שהתבררו כתחליף לא מספיק לנוכחות פיסית בככרות וברחובות. הקורס יעסוק בדיונים בתרומה הפוטנציאלית של המדיה החדשים לפעילות חברתית ופוליטית ויעמת אותם עם הממצאים והניתוחים בדיעבד באשר למידה שהמדיה החדשים אכן ענו על הציפיות מהם במובן של חיזוק האקטיביזם החברתי והפוליטי.