יעל מאמו מתגוררת ביישוב עפרה שמצפון לירושלים. היא אם לחמישה ילדים ועוסקת בהוראה לעולות חדשות באולפנת עפרה.
לשאלה מה הביא אותה ללימודי תואר שני בחינוך עונה יעל בצניעות, שהשאיפה ללמוד ולהתפתח דווקא מבחינה אקדמית לא בערה בה תמיד. במשך מספר שנים מאז סיימה את התואר הראשון במכללת אורות באלקנה היא מצאה סיפוק רב בעשייה החינוכית לה היא שותפה ובטיפול בילדיה. אלא שלאחר שלוש לידות (השלישית לידת תאומים) הרגישה פתאום את הצורך "לצאת מהחיתולים ולהיפתח לעולם". וכך, הצורך באתגר אינטלקטואלי חדש שיוכל לקדמה גם מבחינה מקצועית הביא אותה ללימודים באוניברסיטה הפתוחה.
כשהתחילה את הלימודים גילתה יעל ששיטת הלמידה באוניברסיטה הפתוחה מתאימה לה. החומר שמגיע מאורגן הביתה, המטלות שיש לכתוב ולהגיש, העובדה שלא צריך להקשיב להרצאות משמימות ולסכמן, כל אלה הלמו את סגנון הלמידה שלה. יחד עם זאת, מעידה יעל, זו אינה דרך קלה. מן הסטודנט באוניברסיטה הפתוחה נדרשת אחריות אישית וכן יכולת התארגנות ועמידה בלוח זמנים.
גם הלמידה המקוּונת עזרה לה מאוד. הגישה ללומדים אחרים תרמה תרומה משמעותית לחוויית הלמידה ולהצלחה בלימודים. למרות מיקומה המרוחק מיתר הלומדים בקבוצת הלימוד שלה (יעל למדה בקבוצת הכפר הירוק/רעננה), היא הכירה באמצעות הרשת סטודנטים מכל מרכזי הלימוד והקשר עִמם היה מעבר לקשר לימודי, הוא התפתח גם במפגשים וגם מעבר לכך. "אפילו ארגנו טיול משותף בירושלים" מספרת יעל.
זו הייתה גם הפעם הראשונה שיעל למדה במסגרת שאינה דתית לאומית. "הייתה לי ההזדמנות להכיר אולי בפעם הראשונה את 'עמך ישראל' על הפן החיובי שלו. המפגש הבין־תרבותי עם התרבות החילונית ואף עם סטודנטים ערבים הלוקחים חלק בתכנית היה חיובי ביותר. החומות נפלו", מספרת יעל "וזה מעיד עד כמה החברה בישראל יכולה להיות איכותית, קשובה ומקורבת יותר".
יעל סיימה את התואר בהצטיינות יתרה במסלול תזה. "התהליך היה מתיש" היא נזכרת "אולם, בסופו דבר, מעצם העובדה שלא ויתרתי (ולא ממש ויתרו לי), הוכחתי לעצמי שאני יכולה לעמוד באתגרים אינטלקטואליים קשים, ורכשתי כישורי למידה והוראה אשר משמשים אותי בהמשך דרכי המקצועית. שלבי הסיום היו מלוּוים בתפילות רבות, ותודה לאל שנענה לי, העניק לי מנחה מעולה לתזה, חברים טובים, צייד אותי בכוחות הדרושים וכיוון אותי בדרך הנכונה לסיום מוצלח".