מתי קידוד של עצם הופך ל"זיכרון", ובאיזו מידה הייצוג של עצמים לאורך זמן מהימן למקור? אילו הטיות עשויות להשפיע על הזכירה של מידע חזותי, ואילו גורמים מסייעים לה? האם ניתן לאפיין גרויים שהם "זכירים" במיוחד, או בעלי סיכון לשיכחה, ומה תפקידן של סמנטיקה ומשמעות בייצוג חזותי של העולם?

בחלק הראשון של הסמינר נכיר את התיאוריות, שיטות המחקר, והממצאים המרכזיים בתחום. לאחר מכן, כל אחד ואחת מהסטודנטיות והסטודנטים יתמקדו בשאלת מחקר ספציפית, ויציעו דרך לבחון אותה באופן מחקרי. בהמשך, הסטודנטים/ות יריצו את מחקרם, יציגו את הממצאים והמסקנות בפני שאר הסטודנטים/ות, ויכתבו עבודה סמינריונית.

חקר הקשב התמקד באופן מסורתי באופן בו המערכת הקשבית מבצעת סלקציה בין גירויים רלבנטיים שזוכים לעיבוד מעמיק וגירויים לא רלבנטיים אשר מסוננים החוצה. אולם רוב המחקר עסק בשאלת הסלקציה לאחר הופעת הגירויים ופחות בשאלה כיצד אנשים מתכוננים להופעת גירויים. סמינר המחקר יעסוק בסוגיה זו ובפרט בשאלה כיצד המערכת הקוגניטיבית מתכוננת להופעת גירויים לא רלבנטיים שעלולים להסיח את הקשב מהמטלה המרכזית של הצופה. נבחן האם וכיצד מוקצים משאבים לקראת הופעת מסיחים, עד כמה גמישה יכולת זו, מהן ההשלכות של ההתכוננות, ואיזו מטרה היא משרתת.

במפגשים הראשונים נלמד על תופעת ההתכוננות, כיצד מודדים את הקצאת הקשב לפני הופעת גירוי ומה בין תופעת ההתכוננות לתפקיד הקשב לאחר הופעת הגירוי. לאחר מכן הסטודנטים יציעו שאלת מחקר ויבחנו אותה באופן אמפירי. במהלך השנה יערכו מפגשים קבוצתיים ואישיים (אחת לשבועיים-שלושה) בהם הסטודנטים יציגו את רעיונותיהם ויקבלו משוב מעמיתיהם. הסטודנטים יסכמו את המחקר אותו ביצעו בעבודה סמינריונית.

בעולם דינמי ותזזיתי, המערכת החזותית נדרשת לעבד קלט תפיסתי שמשתנה כל העת, תוך שהיא שומרת על ׳מודל׳ יציב יחסית של הסביבה בה אנו פועלים. לדוגמה, כשאנו נוהגים, עלינו להצליח לייצג כל העת באופן מהימן את המידע החשוב אך הבלתי-יציב סביבנו, כגון מיקומה של מכונית אחרת בעוד היא בולמת, מאיצה, פונה, וכן הלאה, או צבעו של האור ברמזור. אף כי ברור שאנו מתמודדים לרוב בהצלחה עם משימה מאתגרת זו, המנגנונים המאפשרים ייצוג פנימי יעיל ואמין אל מול שינויים מתמידים בקלט אינם מובנים דיים. סמינר המחקר יבחן את היכולת שלנו לעקוב אחרי עצמים דינמיים, להתאים את הייצוגים שלנו לשינויים המתרחשים בעולם, לייצר ציפיות לגבי הדינמיקה השולטת בקלט החזותי, ולהשתמש בציפיות אלו כדי לייעל עיבוד מידע עתידי.

הסמינר יתחיל בהיכרות עם ממצאים שונים הקשורים ליכולות עיבוד מידע גמיש. המפגשים יתמקדו הן בצד התאורטי של התחום והן בשיטות המחקר העדכניות המאפשרות לבחון סוגיות שונות, תוך שימת דגש מיוחד על שני היבטים של עיבוד דינמי. ראשית, נעסוק בזיכרון העבודה כמנגנון שבו מתרחש הרבה מהעיבוד הפעיל של מידע חזותי, ובפרט מעקב אחרי עצמים והתמודדות עם שינויים בייצוג. שנית, נדון ביכולת הבסיסית להבין את אופן התנהלותם של עצמים דינמיים בעולם האמיתי (לדוגמה, לנבא את מסלול התנועה של עצם נע, את תוצאתה של התנגשות בין שני עצמים, או את מאפייניו של אירוע נסתר מהעין), וכיצד היא מאפשרת לנו לנבא את האופן בו סצינה חזותית תתפתח. 

בהמשך, הסטודנטיות/ים יבחרו שאלת מחקר ספציפית ודרך אמפירית לבחון איתה. לסיום, הסטודנטיות/ים יערכו את המחקר, יציגו את הממצאים והמסקנות, ויכתבו עבודה סמינריונית בנושא.

במהלך הסמינר כל סטודנט יתמקד באחד מההיבטים שיעלו במשך הלימוד, יציע שאלת מחקר ויבחן אותה מחקרית. בתום הסמינר יציגו הסטודנטים את ממצאיהם ואת מסקנותיהם מהמחקר שערכו.

הללי בלבן היא פסיכולוגית קוגניטיבית. היא משתמשת בכלים של מדעי המוח הקוגניטיביים – מדדים התנהגותיים, אלקטרופיזיולוגיה (EEG), ומודלים חישוביים – כדי להבין את האופן בו אנו מייצגים באופן יעיל וגמיש את העולם סביבנו, המשתנה כל העת. מחקריה עוסקים בשאלות הנוגעות לעיבוד דינמי של מידע: כיצד זיכרון העבודה מצליח לשנות את הייצוגים המאוחסנים בו, ומהן המגבלות של יכולת זו? כיצד משפיעות ציפיות עומק אודות התנהגותם של עצמים (לדוגמה, קביעות אובייקט, ציפייה המבוססת כבר בינקות) על האופן בו אנו מפרשים את הקלט התפיסתי? ומהו הקשר בין יכולת הניבוי הנגזרת מציפיות אלו לבין עיבוד מידע דינמי בזיכרון העבודה?

בהשוואה לאנשים צעירים, לאנשים זקנים יש קשיים בשליפת מילים בשפה דבורה וקשיים אלה עולים כמעט בכל המחקרים. כמו כן, אנשים זקנים מתלוננים שיש להם יותר שגיאות כתיב מאשר היו להם בעבר. יש תיאוריות שמייחסות את שגיאות הכתיב בזיקנה לקשיים בשליפת מילים, אך אין הסכמה על כך בספרות. ייתכן שהמקור של שגיאות הכתיב של הזקנים איננו קושי בשליפת הייצוג של המילה, אלא קושי בזיכרון העבודה שבו מוחזקת המילה לאחר שנשלפה ולפני שנכתבה או תקלה בהוצאה לפועל של תכנית הכתיבה. החלק הראשון של סמינר המחקר יהיה משותף לקורס 14323 (שפה בזיקנה) ובו נדון בהסברים שונים לשינויים שפתיים שכרוכים בעלייה בגיל. לאחר מכן הסטודנטים והסטודנטיות יציעו שאלות מחקר שנוגעות לאיות בזיקנה ויבחנו אותן באופן אמפירי. 

על הסטודנטים והסטודנטיות שמשתתפים ומשתתפות בסמינר המחקר הזה, להרשם לקורס שפה וזקנה (14323) בסמסטר 2023א. הקורס יוכר כקורס בחירה. במהלך סמסטר ב' הסטודנטים יתמקדו בעבודה אישית על עבודת המחקר.

המונח מטה-קוגניציה מתייחס ליכולת של אנשים לנטר ולכוון באופן אפקטיבי את התהליכים הקוגניטיביים שלהם.  פיתוח כישורים מטה-קוגניטיביים הינו נושא מהותי, בתחומי החיים בכלל ובתחום הלמידה בפרט. לומדים בעלי כישורים מטה-קוגניטיביים מאופיינים ביכולת טובה יותר לפתור בעיות ולבחור אסטרטגיות למידה מתאימות. תהליכי החשיבה שלהם גמישים ויעילים יותר ועל כן מאפשרים התמודדות טובה יותר עם סיטואציות חדשות. כישורים אלו חשובים במיוחד בסביבות עתירות טכנולוגיה הממוקדות בלומדים ומעודדות מכוונות עצמית בלמידה. בשלב הראשון של הסמינר, יכירו הסטודנטים מונחי מפתח בספרות המטה-קוגניטיבית ותיאוריות מרכזיות בתחום, ויעמיקו את ההבנה האמפירית של הקשר בין מטה-קוגניציה לתוצרי למידה, בפרט בסביבות עתירות טכנולוגיה. הסטודנטים יתוודעו להטיות מטה-קוגניטיביות והשפעתן על ביצועים קוגניטיביים ויתנסו בכלים שונים למדידתן. לאחר ההיכרות עם הנושא, יציעו הסטודנטים שאלות מחקר, יתכננו הליך מחקר אמפירי מתאים לבחינתן, ויבצעו את המחקר בפועל. בתום הסמינר תוגש עבודה סמינריונית שתסכם את המחקר, ממצאיו ומסקנותיו.

ד"ר יעל סידי עומדת בראש התוכנית לתואר שני בחינוך: טכנולוגיות ומערכות למידה. מחקריה מתמקדים בהקשר של טכנולוגיות דיגיטליות והשפעתן (קוגניטיבית וחברתית) על תהליכים מטה-קוגניטיביים עבור מיומנויות מגוונות, ביניהן תהליכי זיכרון, הבנת הנקרא, פתרון בעיות ויצירתיות.

מכירים את זה שאתם מזמזמים שיר ואתם לא מבינים איך האדם שמולכם איננו מזהה אותו? זה קורה כי הידע שלנו מבלבל אותנו ומקשה עלינו להעריך באופן אובייקטיבי את מה שהאדם שמולנו יודע ומבין. סמינר המחקר יעסוק בגורמים שמשפיעים על היכולת שלנו להתעלם מהידע ומהפרספקטיבה של עצמנו כשאנחנו שופטים ידע ופרספקטיבה של אנשים אחרים ויתמקד בעיקר בהשפעות של השפה שבה אנחנו מדברים על יכולת זו.

במפגשים הראשונים נלמד על מודלים תיאורטיים שונים שמסבירים כיצד אנשים מעכבים מידע לא רלוונטי ועל הקשר בין היכולת לעכב מידע לא רלוונטי והיכולת לעכב שפה לא רלוונטית אצל אנשים דו-לשוניים. לאחר מכן הסטודנטים והסטודנטיות יגבשו שאלת מחקר ויבחנו אותה בהתאם למודלים התיאורטיים  שיעלו לדיון בקורס. במהלך השנה יתקיימו מפגשים קבוצתיים שבהם הסטודנטים והסטודנטיות יציגו את שאלת המחקר, אופן איסוף הנתונים ולבסוף את הממצאים ואת המסקנות.

ד"ר דורית סגל היא חוקרת במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה. מחקריה עוסקים בקשר בין שפה לקוגניציה, ובעיקר בפתרון קונפליקטים בין ייצוגים שפתיים ותפיסתיים.