ריחאן עאסלה

בתחילת שנות ה-20 של חיי, חוויתי תסכולים אופייניים לבני גילי: מה ללמוד? היכן ללמוד? וכו', שאלות ומחשבות על העתיד המקצועי/הקריירה אשר נראות לגמרי לגיטימיות, באותו זמן נראו מבלבלות לגמרי.

בנוסף לתסכולים לעיל היה אתגר נוסף, אתגר מסוג אחר: "מחלת שרירים". מחלה לא מוכרת שלא ידוע מה הן הדרכים הטובות להתמודד איתה. הופעתה של המחלה הקשתה עלי להתמודד עם מורכבות החיים והאתגרים, שהיו כל כך קשים.

בשנתיים הללו ההחלטה ללמוד באוניברסיטה רגילה הייתה כרוכה בהרבה תסכולים ומאמצים בלתי אפשריים.

במקרה וללא התראה מוקדמת שמעתי על האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטה שמגיעה עד אליך, אוניברסיטה שנכנסת לך לתוך הבית.

נרשמתי והתחלתי ללמוד, עין אחת על המסך ועין שנייה בספר, וחיים מלאים באתגרים, לטוב ולרע: בשפה, במשמעת, במחויבות, ברצון להצליח ועוד.

"המסע של אמא"

עברו ארבע שנים וסיימתי את לימודי התואר הראשון ולאחריו השלמתי לימודי תעודת הוראה בפסיכולוגיה. ההישג הזה טען לי את כל המצברים והראה לי את האור בקצה המנהרה. הראה לי שאני יכולה. וזאת הייתה עובדה.

כשהתאוששתי התחלתי לראות את האתגרים בעיניים בוגרות יותר, התחלתי להתנדב ולעבוד בשאיפה ללמוד לתואר שני בתחום היעוץ, ההדרכה והטיפול, שלצערי לא מוצע ע"י האוניברסיטה הפתוחה.

עברו ארבע שנים מסיום התואר הראשון ותעודת ההוראה, כשאמי שאלה אותי: "ריחאן, את לא רוצה להמשיך בלימודים? התגעגעתי ללוות אותך בימי הבחינות, לנסיעות לקמפוס כדי להיבחן". האמת שגם לי היו געגועים וגם לי התחשקה עוד חוויה ועוד צעד באוניברסיטה הפתוחה והפעם, עם יותר כוחות.

מילותיה של אמא גרמו לי לחשוב ו"לחשב מסלול חדש" בקריירה: אני רוצה ללמוד שוב באוניברסיטה הפתוחה והפעם במצב שבו אני בוגרת יותר ומתמודדת עם החיים טוב יותר.

קראתי למסע שלי: "התואר של אמא".

מסע של התבוננות פנימה, של הצלחה, מסע של למידה מרחוק עם המון שיתופיות לאורך כל השנים בכל הכלים האפשריים, עם כל מה שהטכנולוגיה מציעה והאוניברסיטה הפתוחה מאפשרת.

"הצלחתי!"

נכנסתי ללימודי התואר הזה כמסע, למרות שידעתי שאני שואפת לתואר שני אחר. אך כיום ובמהלך שלוש שנים בלבד עם קצב לא עמוס, הצלחתי לסיים תואר שני בחינוך וטכנולוגיות למידה בהצטיינות ובממוצע 94! עם בחינת גמר בציון 100! פלוס פרס מצוינות חברתית. והכל בזכות מילת הקסם של אמא ולמען כל המשפחה: אבא, אחים ואחיות, שלא הפסיקו לתמוך לכל אורך לימודיי לתואר הראשון והשני.

כיום, עם ראש מורם ומלא גאווה, אני אכן גאה בעצמי להיות בוגרת תואר ראשון במדעי התנהגות, תואר שני בחינוך: טכנולוגיות למידה, תעודת הוראה בפסיכולוגיה ותעודה בהוראה מתקנת, כולם בהצטיינות וכולם באוניברסיטה הפתוחה, כולם בהוראה באיכות גבוהה, גמישות ונגישות והוראה המעודדת אחריות מחויבות ויצירתיות.

וזאת ההזדמנות לומר לאוניברסיטה הפתוחה – אתם גדולים. לא רק במספר התלמידים, אלא גם בכל השירותים שאתם נותנים, בליווי של הסטודנטים ובמקצועיות הסגל האקדמי הנפלא.

הצעד האקדמי הבא שלי הוא תואר שני בייעוץ חינוכי.

המשפחה והחברים כבר מאחלים לי לימודים לתואר שלישי. מה שבטוח, שאני אשאף להיות מבין הסטודנטים הראשונים כשמסלול זה ייפתח באוניברסיטה הפתוחה.