10664 ג'נוסייד (רצח עם)
6 נקודות זכות ברמה רגילה
שיוך: תואר ראשון / מדעי החברה / מדע המדינה ויחסים בין-לאומיים / מדע המדינה
שיוך נוסף: תואר ראשון / מדעי החברה / מדע המדינה ויחסים בין-לאומיים / יחסים בין-לאומיים
שיוך נוסף: תואר ראשון / מדעי החברה / סוציולוגיה ואנתרופולוגיה
שיוך נוסף: תואר ראשון / מדעי הרוח / היסטוריה / היסטוריה של העת החדשה
מחלקה: המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת
דרישות קדם
לא נדרש ידע קודם.
שפת ההוראה
עברית
תיאור הקורס ומטרותיו
תיאור הקורס:
לקורס "ג'נוסייד" שני חלקים. בחלקו הראשון הקורס מבסס מסגרת תיאורטית לחקר ג'נוסייד, בין השאר באמצעות התוודעות לחוקרים כמו אדם ג'ונס ואחרים, ועל ידי עיון מעמיק בספרו של מרטין שו, "ג'נוסייד ויחסים בן לאומיים". חלק זה כולל חמש יחידות תקופתיות כשבכל אחת מהן התייחסות למקרי ג'נוסייד מייצגים ולמאפייניהם לאור הדינמיקה וההקשר הבינלאומי של התקופה. בחלקו השני של הקורס נתייחס לנושאים בולטים במחקר הג'נוסייד העדכני, וביניהם הקשר שבין משבר האקלים ואירועי ג'נוסייד, מגדר וג'נוסייד, היחסים המורכבים (במיוחד בישראל) שבין חקר השואה ומחקר הג'נוסייד ועוד.
מטרות הקורס:
1. התוודעות לסבל אותו עברו עמים שונים שחוו ג'נוסייד במאות השנים האחרונות.
2. היכרות עם קווים דומים ושונים במקרי הג'נוסייד עליהם נלמד.
3. הבנת המכניזם של הרוע האוניברסלי הפועל במקרי ג'נוסייד שונים.
4. התוודעות למנגנוני שימור זיכרון במקרים שונים של ג'נוסייד.
5. היכרות עם מערכי שיפוט של פושעי ג'נוסייד.
6. הבנת הניסיון למניעת מקרי ג'נוסייד עתידיים.
ידע כישורים ומיומנויות שירכשו בקורס (תוצרי הלמידה)
- התוודעות לתולדות מחקר תחום הג'נוסייד.
- היכרות עם התפיסות והוויכוחים השונים בין חוקרי התחום.
- הבנת הרציונל והפשרות הפוליטיות מאחורי אמנת האו"ם למניעת וענישת הפשע "ג'נוסייד".
- התוודעות למערכות המשפטיות הבינ"ל הקשורות לשיפוט פושעי ג'נוסייד.
- התוודעות לתפקידם של מוסדות בין לאומיים (ארגון האו"ם) בקביעת סדר יום מוסרי ומשפטי עבור כלל האנושות ועמידה על יכולותיהם של ארגונים בינ"ל ומדינות למנוע או לצמצם מקרי ג'נוסייד.
- הבנת הבעייתיות הכרוכה באי-ההתייחסות למקרים אלה כאל ג'נוסייד והעמקה בשאלה: מי קובע מהו ג'נוסייד במקרים שונים, ועוד.
- בנוסף, הקורס מכשיר את הלומדות/ים אותו לניתוח ביקורתי של טקסטים ולכתיבה אקדמית מסודרת.
שיטת ההוראה
הקורס מוצע בהנחיה רגילה ומוגברת, ובקבוצות זום ופרונטליות.
ההוראה מערבת דיון בחומרי הקורס, לצד העשרה ועידוד חשיבה חופשית.
חומרי הקורס:
ספרו של מרטין שו, "ג'נוסייד ויחב"ל".
מקראת מאמרים (בעברית).
5 הרצאות מצולמות על מקרי ג'נוסייד מרכזיים (הג'נוסייד הארמני, הטיהורים הפוליטיים בברית המועצות, השמדת היהודים והצוענים בגרמניה הנאצית, הג'נוסייד ברואנדה, ג'נוסייד במאה ה-21).
מדריך לידה מצולם עם הסברים ממוקדים לכל יחידות הלימוד.
דרישות הקורס
מבחן מסכם (בין 70%-80% מהציון הסופי).
מטלות (ממ"נים) - חובת הגשה של מטלות במשקל של לפחות 20% (5 מטלות בס"ה, מתוכן יש אפשרות בחירה של הגשת בין 2-5 מטלות).
נושאי הלימוד
יחידה 1: מבוא ללימודי ג'נוסייד
ביחידה מבואית זו ננתח את מקורותיו של הג'נוסייד כתופעה גלובלית-היסטורית, תוך התייחסות לשכיחות ולתדירות של התופעה לאורך ההיסטוריה. נבחן את המקור וההתפתחות של המושג ג'נוסייד, נציג דיונים תיאורטיים מרכזיים בספרות אודות ג'נוסייד וננתח את אמנת האו"ם למניעת וענישת הפשע רצח-עם (1948). כמו כן, נתוודע ראשונית למקרי בוחן בולטים, כמו גם ל"מקרים שנויים במחלוקת" הבודקים את גבולות המסגרת של המושג והתופעה.
יחידה 2: גישת יחב"ל סוציולוגית-היסטורית למחקר הג'נוסייד
יחידה זו מציגה את הגישה התיאורטית המאפיינת את ספרו של מרטין שו. גישה זו מבקשת לשחרר את תופעת הג'נוסייד ממחקר המבוסס על השוואה בין מקרי בוחן מדינתיים/אזוריים ולעגן אותו בדיסציפלינת היחב"ל, תוך הדגשת חשיבותו של ההקשר הבינלאומי כגורם בעל משמעות להתעוררותו, עצירתו, התמשכותו ומניעתו של ג'נוסייד.
יחידה 3: ג'נוסייד אירופאי במחצית הראשונה של המאה ה-20: משבר פנים-אימפריאלי ומלחמות עולם
ביחידה זו נדון במקרי הג'נוסייד הבולטים שאירעו באירופה במחציתה הראשונה של המאה ה-20: הג'נוסייד הארמני, השואה והטיהורים הפוליטיים (פוליטיסייד) בברית המועצות של סטאלין, תוך התמקדות בדרך שבה מערך הכוחות הבינלאומי השפיע על מקרים אלו. תשומת לב מיוחדת תוקדש למקרים המכוננים של השואה והג'נוסייד הארמני, הנתפסים כמקרים ארכיטיפיים של ג'נוסייד ממוקד מדינה וצורת משטר מסוימת, תוך מסגור מחדש שלהם והכנסתם לנרטיב היסטורי רחב יותר של פוליטיקה לאומנית (נחזור לדיון נרחב בשואה ובתורת הגזע הנאצית בחטיבה 8 בחלק ב' של הקורס).
יחידה 4: מקרי ג'נוסייד בתקופת "המעבר"
ביחידה זו נתוודע למקרי הג'נוסייד המכונים "מקרי המעבר" (transition cases), שהתרחשו סמוך לניסוח אמנת האו"ם. מקרים אלה נתונים בחלקם במחלוקת במחקר העכשווי, בהקשר לשאלה האם הם אכן מקרי ג'נוסייד, וכוללים לדוגמה את אירועי הגירוש והרצח ההמוניים בהודו ובפקיסטן עם יישום תכנית החלוקה של הודו הבריטית בשנת 1947.
יחידה 5: המלחמה הקרה, דה-קולוניזציה וג'נוסייד פוסט-קולוניאלי
יחידה זו דנה בשינויים שחלו במערכת הבין-לאומית בתקופת המלחמה הקרה, כמו גם בתהליכי דה-קולוניזציה ובמקרים הרבים של ג'נוסייד בתקופה הפוסט-קולוניאלית.
יחידה 6: ג'נוסייד עם סיום המלחמה הקרה ולאחריה
יחידה זו מתייחסת לעידן שהחל עם סיום המלחמה הקרה. עידן זה התאפיין בשינוי מאפייני ג'נוסייד וגם שינוי ביחס כלפיהם מצד הקהילה הבין לאומית, אך לא לכיוון של דיכוי התופעה.
יחידה 7: ג'נוסייד במאה ה-21
ביחידה זו נכיר מקרי ג'נוסייד, או מעשים בעלי אופי של ג'נוסייד מתקופתנו, גם בהקשר הגלובאלי, וגם בהקשר הלוקאלי או היבשתי של אסיה, המזה"ת ואפריקה. בהתאם, נתמקד בהשפעת יחסי הכוחות הגלובאליים על הדינמיקה האזורית, בהקשר לאירועי הג'נוסייד הרלבנטיים.
יחידה 8: ג'נוסייד והשואה
יחידה זו עוסקת בקונפליקט המחקרי והציבורי בדבר סוגיית ייחודיותה של השואה אל מול היחס אליה כאל מקרה ג'נוסייד נוסף. נדון בשימוש (גם מניפולטיבי) בזכר השואה בישראל ביחס לאופן בו מציינים וזוכרים ג'נוסייד במדינות אחרות ונתייחס לפרספקטיבות לעתיד בו זיכרון השואה יהפוך להיסטורי/מיתי וליתרונות הקיימים בדיון בשואה כמקרה ג'נוסייד מרכזי, לצד מקרים אחרים, בכל הקשור לסיכויי שימור זיכרון אפקטיביים ברמה הגלובאלית.
יחידה 9: ג'נוסייד וקולוניאליזם
ביחידה זו נעמיק בבחינת הקשרים שבין ג'נוסייד לקולוניאליזם. נעסוק בתהליכים בעידן הקולוניאלי, על האופן בו עיצב מחדש את מפת העולם המודרני ונבין כיצד במסגרתו הוסטו מסלולי התקדמות של חברות "ילידיות" שונות מנתיבם המקורי.
יחידה 10: ג'נוסייד ונורמות בין לאומיות
יחידה זו עוסקת בדרכים העומדות לרשות הקהילה הבין-לאומית למניעת ג'נוסייד, לעצירת ג'נוסייד ולענישה ופיוס לאחר אירועי ג'נוסייד.
יחידה 11: ג'נוסייד ומשבר האקלים
יחידה זו עוסקת במשבר האקלים ובקשר שבין התחממות גלובלית, תחרות על משאבי טבע, פליטים ואלימות המונית, גם במקרי ג'נוסייד. מכלול מחקרים מדעיים מצביע על כך שתופעות אקלימיות מגוונות, הקשורות במשבר האקלים, עתידות להעצים סכסוכים קיימים ולגרום לסכסוכים חדשים על משאבים הולכים ומצטמצמים, במיוחד מזון ומים. בין השאר צפויה הצפת אזורי חוף בכל העולם והפיכת אזורים מסויימים, כולל חלקים מהמזרח התיכון, לחמים מדי לשגרת חיים נורמלית. התוצאה תהיה עלייה חדה באלימות המונית ברחבי העולם ובמספר הפליטים שעשוי להגיע באמצע המאה הנוכחית לכמה מאות מיליונים.
יחידה 12: מגדר וג'נוסייד
יחידה זו בוחנת את ההצטלבות שבין מגדר וג'נוסייד, מבקשת להדגישה גם מבחינה תיאורטית ואנליטית ושואפת לעודד חשיבה בשאלות העולות מעיסוק בתחום זה.
יחידה 13: סיכום
ביחידה זו נסכם את הקורס ונחדד את המסקנות התיאורטיות אליהן הגענו במהלך הלימודים.