14209 גוף ותרבות: מסורות, שאלות, בעיות[3985]

3 נקודות זכות תואר שני

שיוך: תואר שני / לימודי תרבות

מחלקה: המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת

דרישות קדם

תנאי קבלה: שנים מבין הקורסים: חברה, תרבות וייצוג, תאוריות וגישות בחקר התרבות, גישות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות לחקר התרבות, רב-תרבותיות בישראל.

שפת ההוראה

עברית

תיאור הקורס ומטרותיו

הקורס מתמקד ביחסים שבין הגוף הפיזי לתרבות, באופנים שבהם גישות מחקריות שונות ממשיגות יחסים אלה, ובסוגיות מרכזיות בדיון המחקרי בעיצוב התרבותי של הגוף האנושי. בתוך כך הוא פורש בפני הסטודנטיות והסטודנטים מנעד רחב של נושאים המדגימים את העיצוב התרבותי של הגוף האנושי: היחסים בין לאומיות לגוף; משמעת והתנגדות; מסחור הגוף; היחסים בין גוף לטכנולוגיה; גוף, מגדר ומיניות; מוגבלות; הגוף בזירה הרפואית; שומן ורזון; ההגזעה של הגוף ועוד.

לקורס שלוש מטרות מרכזיות: להכיר לסטודנטים ולסטודנטיות את הגישות התיאורטיות המרכזיות למחקר הגוף כאובייקט חברתי-תרבותי ואת סוג ההנחות, השאלות ושיטות המחקר המאפיינות אותן; להציג סוגיות מרכזיות בדיון המחקרי העכשווי בגוף; ולהכיר לסטודנטים ולסטודנטיות עבודות המהוות ציון דרך בתחום.

ידע כישורים ומיומנויות שירכשו בקורס (תוצרי הלמידה)

מאופיו של הקורס כקורס המבוסס על קריאה מקדימה ודיון בטקסטים, נגזרים גם תוצרי הלמידה שלו:

• הסטודנטים את הסוגיות המרכזיות והדילמות הנוגעות במופעיו השונים של הגוף, והיחסים בין גוף ותרבות.
• הסטודנטים יכירו ויזהו  את הגישות, השאלות ושיטות המחקר הקיימות בספרות ובתיאוריה בנוגע לחקר הגוף והתרבות.
• הסטודנטים ידעו ויכירו את הדרכים לקריאה ביקורתית וניתוח של מאמר מדעי.
• בעבודת הרפרט הסטודנטים יישמו את הגישות, המתודות והתיאוריות שלמדו על מקרה בוחן או סוגיה קטנים.

שיטת ההוראה

ההוראה בקורס מבוססת על קריאה מקדימה והכנה של הטקסטים הנדונים בכל מפגש. כל סטודנט מציג את אחד הטקסטים (טקסט אחד במהלך הסמסטר), ובמפגש  מתנהל דיון ביקורתי קבוצתי, המיועד להעמיק בניתוח של הטקסטים, ולחבר בין הטקסטים הנדונים בכל מפגש,  ובינם לבין הסוגיות השונות בחקר הגוף והתרבות. במהלך הסמסטר הסטודנטים גם מגבשים נושא לעבודת הרפרט, וממנסחים הצעת מחקר קצרה. בסיום הקורס מגישים עבודת רפרט.

ההשתתפות במפגשים היא חובה.

נושאי הלימוד

הקורס מחולק לארבעה שערים. 

השער הראשון מתמקד בגישות לגוף כאובייקט מחקר: מרסל מוס וה"טכניקות הגופניות"; מרי דאגלס והגוף הסימבולי; גוף ושיח אצל פוקו; אינטראקציה ותקשורת גופנית; הגישה הפנומנולוגית; וגישת הפרקטיקה של בורדייה. השער מסתיים בטקסט העוסק בגוף כמכשיר מחקרי.

השער השני עוסק בגוף בעידן המודרני והפוסט-מודרני, במטרה לעמוד על האופנים שבהם המודרניות והפוסט-מודרניות מעצבות את הגוף האנושי באופנים ספציפיים. הנושאים שיידונו בשער זה הם רציונליזציה, משמעת ופיקוח עצמי; מידוע הגוף והגזעתו; גוף ולאומיות; וגוף וטכנולוגיה.

השער השלישי עוסק במופעים שונים של מסחור הגוף: פונדקאות, טכנולוגיות פריון ומכירה של חומר גנטי (זרעים וביציות).

השער הרביעי מתמקד בגופים אשר התרבות ההגמונית מגדירה כגופים "לא נורמטיביים": גופים אינטרסקסואליים, גופים שמנים וגופים המאופיינים במוגבלות.  

הערות