בשנה וחצי האחרונות, רשות העתיקות חפרה את האתר הניאוליתי של מוצא הסמוך לירושלים ומתוארך לאלף התשיעי לפני זמננו. זהו אחד הפרויקטים הארכיאולוגיים הגדולים והמסובכים שנחפרו לאחרונה בישראל - שטח האתר מעל 350 דונם כאשר שני שלישים ממנו נחפרו ותועדו. החפירה הארכיאולוגית באתר חשפה יישוב ניאוליתי גדול המתוארך לשלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קיראמית ב' וכן מספר שכבות מאוחרות המתוארכות לתקופות: הניאולית הקיראמי המאוחר, הכאלקולית, והברונזה הקדומה. החפירה שנערכה בקנה מידה כה גדול אפשרה חשיפה נרחבת של שרידים ארכיטקטוניים ואיסוף כמויות גדולות של ממצא חומרי אשר אפשרו לנו הצצה נדירה לחיי היום-יום באתר ושיחזור התפתחותו מגרעין קטן עד למימדי יישוב ענק. מתברר שמנהיגי האתר השכילו לבנות בתים פרטיים וציבוריים. ניכרת הבנייה הפרטית הצפופה (שכונות) אשר הותאמו למדרון המתון. הם הקימו מתקנים רבים לתעשיית הטיח, מקומות אחסון מזון, מכלאות לבעלי חיים ואף סמטאות ודרכים בין השכונות. מתברר שתושבי האתר עסקו בביות אינטנסיבי של בעלי חיים (עז, בקר וחזיר) ומיני צמחים אחדים כגון העדשים, הפול והחומוס, וקיימו סחר חליפין עם תרבויות מרוחקות מאות ק"מ מהאתר. בחפירה נתגלו קבורות רבות שנקברו בתוך הבתים, מתחת לרצפות ובמילויי הבניינים. הקבורות היו מעוטרות בחפצי קישוט שונים: לרבים היו צמידי אבן, אחרים נשאו תליונים עשויים מצדפות אם הפנינה ושרשראות חרוזים מחומרים אקזוטיים כגון האלבסטר, אבנים ירוקות ותליונים עשויים מצדפות. הממצא הליתי מעיד שהכלים ששימשו את התושבים ביישוב היו עשויים מצור ומעוצבים ברמת גימור מעולה המצביעה על כך שכלים אלו נעשו בידי אמנים בעלי התמחות מקצועית בהכנת כלי ציד, כלי קציר וכלי חטיבת עצים. אנו מעריכים שהאתר הניאוליתי במוצא השתרע בשיא פריחתו על שטח של כ-300 דונם ויותר והוא נחשב הגדול באתרי סוף התקופה הניאוליתית הקדם קיראמית בדרום הלבנט, אם לא במזרח התיכון כולו. השתרעות הבנייה באתר והחלוקה הפנימית שלו מצביעים על כך שמנהיגי היישוב השכילו לביית את הנוף לטובת בניית בתי מגורים רבים ולספק ביטחון כלכלי לתושבים.