בשנת 1099 יצאו מאה ועשרים ספינות מפיזה לארץ הקודש, במסגרת מסע הצלב הראשון. שנים ספורות לאחר מכן, במקביל לתיאורים המפארים את המלחמה בשירה ובכרוניקות, בנו הפיזנים בלב עירם העתק אדריכלי של כנסיית הקבר, וכך הביאו משהו מירושלים לעירם. כמאה שנים מאוחר יותר, ב- 1188 לאחר השתתפותם במסע הצלב השלישי, שינעו הפיזנים ספינות מלאות אדמה מירושלים. על אדמה זו, אותה קברו לצד ההעתק של כנסיית הקבר, בנו בית קברות עירוני ושם יכלו בני פיזה להיקבר ב״ירושלים״. הקשר בין פיזה לבין ירושלים, והאופן שבו הוא התבטא באדריכלות העיר במאות השתים עשרה והשלוש עשרה, הוא נושא ההרצאה.