הקורס עוסק בשאלת ההצדקה המוסרית של ביצוע ניסויים בבעלי חיים בתחום הביו-רפואי.

• הצגת תשובות לסוגיית הצדקת הניסויים ברוח תורות מוסר תועלתניות ואחרות: קאנט, בנתם (‏Bentham‎)‏, סינגר (‏Singer‎), רגן (‏Regan‎)‏.
• פתרונות אפשריים: חלופות ביולוגיות המוצעות לניסויים בבעלי חיים.
• היבטים היסטוריים והיסטוריוגרפיים: האם אכן קודמו הביולוגיה והרפואה באמצעות ניסויים בבעלי חיים?
• ההֶקשר ההיסטורי-תרבותי של הבעיה: התפתחותם של הניסויים בבעלי חיים - מחד, ומאידך- התפתחותה של המחאה נגדם.

תאור הקורס בקטלוג

חוברת המבוא לקורס

מבין ענפי הרפואה, רפואת פריון היא מתחומים הנמצאים כיום בחוד החנית של המחקר והפרקטיקה הרפואיים. טכנולוגיות הפריון החדישות הן מקור בלתי נדלה לדיונים ביו-אתיים, משפטיים וחברתיים סוערים, שכן הן משנות סדרי עולם שנראו עד לפני זמן לא רב טבעיים ולא ניתנים לשינוי. בנוסף לכך הן מערערות מושגים תרבותיים בסיסיים מתחום השארות והמשפחה, המגדר, הגוף והטבע, כמו גם את עצם ההגדרה של החיים עצמם.

בין נושאי הלימוד

• טכנולוגיות מונעות התעברות וילודה: בין חירות האישה להאשמות ברצח וסלקציה
• טכנולוגיית ההפריה החוץ גופית ושאלת ראשית החיים הביולוגיים והמשפטיים
• דילמות משפחתיות וזהותיות: כמה הורים יש לילד? עד כמה כל ילד הוא נפרד?
• בחירה והשבחה של הדור הבא – בין סיכון לשיפור
• זמן ופריון – בין טובתן של נשים, טובת הילד ורצון המת
• טכנולוגיות פריון והחברה בישראל

תאור הקורס בקטלוג

חוברת המבוא לקורס

• האם קיים טבע אנושי אוניברסלי מולד? האם למוסר יש בסיס ביולוגי?
• האם הבדלים התנהגותיים בין גברים לנשים הינם מולדים?
• האם ההתנהגויות השונות והמרכיבים הבסיסיים של התרבות האנושית התפתחו כאמצעי אדפטציה של המין האנושי לסביבתו הטבעית?
• מדע ואידיאולוגיה: האם הסוציו-ביולוגיה היא אידיאולוגיה במסווה של מדע?
• הפסיכולוגיה האבולוציונית כממשיכתה של הסוציו-ביולוגיה

חוברת המבוא לקורס

קורס זה מציע התבוננות בהיסטוריה של מדעי החיים במאתיים השנים האחרונות, ובהיבטים הסוציולוגיים של קהילת החוקרים ושל מוסדות המדע, מנקודת מבט מגדרית. נעסוק באתגרים שניצבו בפני נשים שביקשו לעסוק במחקר בתחומים השונים של מדעי החיים, ובדרכים בהן התמודדו עם אתגרים אלו. חלק מהמדעניות עליהן נלמד הן אלו שתרומתן נחקקה על דפי ההיסטוריה ואחרות הן חוקרות שפעלו "מאחורי הקלעים" ולא זכו להכרה.

בין נושאי הלימוד:

• מדעניות, מדענים וזכרון קולקטיבי
• חקר צמחים, חרקים ועופות: בין תחביב לפרופסיה מדעית
• המדע כפרויקט זוגי – על שת"פ מחקרי בין בני זוג נשואים
• ברברה מקלינטוק: פרשנויות היסטוריות שונות לסיפור אחד
• רוזלינד פרנקלין – סיפור הצלחה או טרגדיה?
• חוקרות הפרימטים: היסטוריה, זכרון ודימויים קולנועיים
• נשים בקידום מחקר סביבתי ומודעות סביבתית
• מדעניות בתחומי הביולוגיה בישראל – בעבר ובהווה
• מגדר וחינוך מדעי

תאור הקורס בקטלוג

הקורס ידון באתגרים במפגש בין המיקרו למקרו בכמה רמות. תחילה נעקוב אחר התפתחות מושגים ופרקטיקות מחקריות במיקרוביולוגיה החל מהתצפיות שביצע אנטוני ון-לוונהוק במאה ה-17 ביצורים המקרוסקופיים, דרך התפתחות המחקר הבקטריולוגי והאימונולוגי במחצית השניה של המאה ה-19, ועד להתפתחויות טכנולוגיות עכשוויות של ריצוף גנטי של משטחים וביוטופים של קהילות מיקרוביאליות בסביבתם הטבעית.

נושאי הלימוד:

• מבט היסטורי ושאלת קנה המידה.
• אתגרים רעיוניים: סיווג מינים ומגוון ביולוגי, אבולוציה, סימביוזה ושיתוף פעולה, אינטראקציות סביבתיות.
• האדם בעולם המיקרוביאלי: רפואה, סביבה, חקלאות וערכים אפיסטמיים.

קורס הממפה את ההיסטוריה של מדע התזונה ומנתח את הממשקים שבין מדע התזונה לסוגיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות. הקורס דן באופן בו הפכה התזונה המדעית לתחום מומחיות בעל השפעה חברתית פוליטית ושופך אור על האופן בו הפכה התרבות המערבית לתרבות של תזונה. 

בין הסוגיות שידונו בקורס יהיו: 

• הקשר בין מאבקים מעמדיים כלכליים לבין התפתחות מדע התזונה;
• ההיסטוריה של מדע כלכלת הבית והתפקיד ששיחק במיגדור תחום הההזנה והבישול ובמאבקי נשים ליציאה למרחב הציבורי; 
• תפקידם של חלבונים, שומנים וקלוריות בכפיית דפוסי תזונה מערביים על אוכלוסיות נשלטות; 
• הקשרים בין הון שלטון ומדע ואיך הם באים לידי ביטוי במוצרי המזון שעל מדפי הסופרמרקט.