פליק הוא אדם שלא נח לרגע וגם לפני התואר הראשון מצא שורה של אתגרים מקצועיים שימלאו את יומו. הוא כיהן כמנהל השיווק של מכבי חיפה בכדורסל, הקים פאב על הכרמל והיה בעליה של פיצרייה מצליחה – ובמקביל הרבה להשתלם בתחומים שיקדמו את עסקיו (ניהול השקעות, ניהול חשבונות ועוד). אלא שבשלב מסוים הבין שכדי לפרוץ את תקרת הזכוכית שהעסקים הקטנים שלו פועלים תחתיה, הוא חייב לחשוב בגדול. ושעם כל הכבוד להשתלמויות מקצועיות, אין תחליף לאקדמיה.
"הלכתי ללימודי תואר ראשון בניהול וברגע שנכנסתי לזה הבנתי שני דברים: הראשון הוא שאם אני באמת רוצה לקדם את עצמי בעולם העסקי אני חייב להמשיך לתואר שני. השני - שאני לא עושה שום עצירה בין תואר לתואר כי ידעתי שאם אני אעשה קאט, העולם שבחוץ ישאב אותי ואני לא אחזור ללמוד גם עוד עשר שנים. לכן, עוד לפני שקיבלתי תעודת בוגר כבר התחלתי לעבוד על התואר השני".
האם יש לזה יתרונות גם מבחינה אקדמית, לצד השמירה על המסגרת?
"חד משמעית כן. באוניברסיטה הפתוחה יש אפשרות להירשם לסמסטר קיץ שמאפשר למי שמעוניין בזה לשמור על מומנטום של למידה ללא הפסקה לאורך כל השנה. מבחינתי, זה יצר דינמיקה מאוד בריאה של לימודים, של התנהלות קבועה עם העבודות והמבחנים. בניתי כאן מארג מאוד נכון שסייע לי מאוד להתפתח מבחינה אקדמית ואני משוכנע שאם הייתי קוטע את זה וחוזר ללימודים בעוד שנה-שנתיים או 15 שנה, לבנות את כל המומנטום הזה מחדש היה הרבה יותר בעייתי".
"מערכת שמתחשבת בצרכים היומיומיים שלך"
פליק, שהגיע לעולם האקדמיה בגיל מאוחר יחסית, משוכנע שלפורמט הלימודים הייחודי שמציעה האוניברסיטה הפתוחה יש משקל מכריע בהצלחה שלו – הן בלימודים והן בעולם המקצועי שמחוץ להם: "אחד הדברים שמאפיינים את הלימודים באוניברסיטה הפתוחה זה גמישות. זה נכון בצורה אבסולוטית כמעט בתואר הראשון, זה נכון גם בתואר השני. אתה יכול לבנות לעצמך מערכת שמתחשבת בצרכים היומיומיים שלך, לאזן בין לימודים בכיתות לבין לימודים מרוחקים, יש לך את כל החומרים מוקלטים למקרה שיש שיעורים שאתה לא מצליח להגיע אליהם. זו מתכונת שבנויה להתאים את עצמה לצרכים שלך – ולא משנה מאיזה רקע אתה מגיע".
וזה, הוא אומר, אחד הדברים שהכי קוסמים לו בלימודים – וגם בפעילות הציבורית שלו כיו"ר האגודה: "הגיוון כאן הוא עצום. אתה יכול למצוא תיכוניסטים בני 16 שכבר מתחילים קריירה אקדמית לצד אנשים שהרגע השתחררו מהצבא ומתחילים את המסע שלהם באזרחות, אנשי קבע שיוצאים להשתלמות אקדמית והמון אנשים כמוני – שבשלב כזה או אחר החליטו להשקיע בלימודים, ולא משנה מה הגיל שלהם או מאיזה מגזר הם מגיעים".