איך היית מצפה שיעזרו בכם?
"חוקרות וחוקרים בפסיכולוגיה חברתית יכולים לסייע מעצם התמחותם בניתוח הכוחות הפסיכולוגיים והסביבתיים שפועלים על אנשים בהקשר מסוים ומשפיעים על ההתנהגות באותו ההקשר. דוגמה לכך הן התובנות שעולות מהמחקרים שציינתי לגבי החשיבות של התייחסות למוטיבציות חברתיות כדי להבין את התגובות של אנשים להנחיות הרפואיות. משבר הקורונה מציב אתגרים כלל לא פשוטים בפני המוני אנשים ודורש מכולנו שינוי התנהגותי משמעותי. לצד המאמצים הרפואיים להתמודד עם הנגיף, חשוב להתייחס גם להיבטים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים המעורבים במשבר, ולהשתמש בתובנות המבוססות על ממצאים מדעיים כדי לזהות דרכי התמודדות יעילות עם המצב. פסיכולוגים ופסיכולוגיות חברתיות יכולות לעזור, למשל, בניסוח של מסרים שיעוררו מוטיבציות חברתיות ויגבירו אמפתיה לקבוצות בסיכון, או בתכנון של התערבויות המותאמות להתנהגות האנושית (בניגוד לחלק מההנחות של מודל האדם הרציונלי) שיסייעו לאזרחיות ולאזרחים בישראל לקבל החלטות מיטיבות. אני חושב שלמחקר המדעי בפסיכולוגיה חברתית יכולה להיות תרומה חשובה בהתמודדות עם הקורונה, אך עד כמה שידוע לי, פוטנציאל זה עדיין לא מומש".
מדוע אנשים מפרים את הנחיות הקורונה?
מחקר פסיכולוגי עם תובנות מעניינות על משבר הקורונה בישראל הובל על ידי ד"ר אבנר כספי, מומחה בחקר השפעות של טכנולוגיה על תקשורת בין-אישית וקבוצתית וחבר סגל במחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. ד"ר כספי העביר בקרב מדגם של נחקרים ונחקרות בטווח גילים רחב מדדים של רווחה נפשית, המעידים על מידת החרדה והלחץ שלנו בימי הקורונה. הממצאים שעולים מניתוח ראשוני של הנתונים מפתיעים למדי ומספקים לא מעט מקום לאופטימיות.
"במחקר ציפינו לגלות שככל שהגיל עולה, התגובה לקורונה תתבטא במצוקה רגשית גבוהה יותר", מספר ד"ר כספי. "בפועל, המחקר גילה מציאות שלא לגמרי תאמה עם הציפיות שלנו ועוד פחות מכך תאמה את מה שמצטייר מהשיח הציבורי. הרווחה הנפשית הייתה גבוהה יותר דווקא בקרב זקנים בהשוואה לצעירים. מצאנו גם, שבאופן כללי, ממוצע הרווחה הנפשית במדגם היה בינוני עד גבוה".
האם זה אומר שהקורונה לא השפיעה עלינו לרעה ברמה הפסיכולוגית?
"אנחנו לא יכולים להסיק זאת מהממצאים של המחקר, מכיוון שזהו רק 'צילום מצב' בנקודות זמן אחת. מאז איסוף הנתונים עברה חצי שנה נוספת וסגר נוסף. במחקר אחר שערכתי באותה התקופה, למשל, גילינו שהחשש מפני שחיתות שלטונית היה מעט יותר גבוה מאשר החשש מקורונה. אלא שמאז ההשפעה הכלכלית הלכה והתעצמה וייתכן שאם נבחן כעת את הדברים, נמצא ממצאים אחרים, כמו אלה של ארגון הבריאות העולמי שזיהה לאחרונה 'עייפות מהמחלה' (pandemic fatigue)".
האם יש לכך קשר לאי-הציות של אזרחים לתקנות הקורונה?
"בראש ובראשונה, צריך להתייחס לזה שאנחנו יצור חברתי, והנחיות שקוראות לנו להימנע ממגע, להסתגר בבתים ולהתרחק מאלה שקרובים לנו נוגדות את הטבע הבסיסי שלנו. אנשים צריכים לתקשר זה עם זה. חלקנו עשוי אולי להסתפק בקשר המתווך באמצעות המדיה הדיגיטלית, אבל רובנו צריכים לפגוש אנשים פנים אל פנים, לדבר, לתקשר בצורה בלתי אמצעית, לנהל שיחה שחורגת מגבולות הזום, לקיים מגע אנושי, לעשות שימוש בשלל סוגי הבעה ובכמה חושים במקביל. כך שהציפייה שנציית לתקנות הריחוק החברתי לאורך זמן מבלי לקחת בחשבון שהן נוגדות משהו בסיסי כל כך בחוויה האנושית – הצורך שלנו בשייכות - אינה מציאותית".