דיגיטליות בתרבות ובחיי היומיום 10991

טכנולוגיות דיגיטליות של מידע ותקשורת נעשו בשנים האחרונות רכיב מרכזי בסביבה החומרית, התרבותית והחברתית שבה חיים בני אדם. טכנולוגיות דיגיטליות נשזרות בחיי היומיום –  בתודעה, בזהות, בגוף, בפרקטיקות יומיומיות – עד שהן נעשות שקופות, היבט מובן-מאליו ונתון של המציאות. הקורס דיגיטליות בתרבות ובחיי היום-יום מבקש להאיר את האופנים שבהם מכשירים דיגיטליים מעצבים, מכתיבים ומכוונים היבטים שונים של חיי היומיום, ולהעלות שאלות בדבר המשמעות החברתית והתרבותית של מצב זה.

למידע מפורט על הקורס

 

חברה, פוליטיקה וכלכלה 10737

הקורס עוסק בשלושה תחומים מרכזיים הנוגעים ביחסים בין חברה, פוליטיקה וכלכלה: הסוציולוגיה הכלכלית, הסוציולוגיה של אי-השוויון והריבוד, והכלכלה המדינית. בין היתר, הקורס דן ביסודות החברתיים והתרבותיים של השווקים, ברשתות חברתיות בכלכלה, במשמעות החברתית של הכסף, במקורות ובהשלכות של אי-השוויון, באי-שוויון ומגדר, במדינת הרווחה, ובהשלכות הגלובליזציה על היחסים בין חברה, פוליטיקה וכלכלה.

למידע מפורט על הקורס

 

מדינות בעידן הגלובליזציה: מבטים אנתרופולוגיים 10970

בניגוד לתחזיות הרבות בדבר שקיעתה של המדינה בעידן הגלובלי, המדינה חיה ומתפקדת, גם אם צורתה ודפוסי הפעולה שלה משתנים. הקורס מציע מבט אנתרופולוגי על מגוון רגעים שבהם המדינה נוכחת בחיינו: החל פעולות ביורוקרטיות שגרתיות כמו רישום לידות ונישואים ועד המפגשים היום-יומיים עם מוסדותיה כמו המפגש עם הפקיד במס הכנסה או ביקור בבית החולים‏. בקורס זה, נדון בשאלות כמו מה מייחד את הניתוח האנתרופולוגי של המדינה? כיצד נשמר כוחה של המדינה מול גופים בינלאומיים? ומהי המשמעות של כוח ושליטה פוליטיים בעידן הגלובליזציה? בעזרת מחקרים על אפריקה, מזרח אסיה, המזרח התיכון והמדינות החדשות של מזרח אירופה נערוך השוואות ונתבונן במקרה הישראלי בעיניים אחרות.

הקורס הוא ברמה מתקדמת, הוא מקנה 6 נ"ז והוא מוצע בסמסטר קיץ (2018ג) במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת. ישנה אפשרות לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת הקורס, אם כי אין חובה לעשות כך.

למידע מפורט על הקורס

 

אוכל, חברה ותרבות 10978

אוכל ואכילה הם הרבה יותר מסיפוק של צורך פיזיולוגי. האכילה היא פעולה חברתית, והיא רוויה במשמעויות תרבותיות ופוליטיות. ייצור וצריכת האוכל מארגנים יחסים ומוסדות חברתיים; לאוכל ולאכילה יש משמעויות תרבויות; אוכל הוא גם משאב פוליטי – הן ברמה החומרית והן ברמה הסמלית. לפיכך, מחקר האוכל קושר בין מחקר של פרקטיקות יומיומיות למבנים ומוסדות חברתיים, תרבותיים, פוליטיים וכלכליים.

הקורס מתמקד בסוגיות מרכזיות במחקר הסוציולוגי והאנתרופולוגי של האוכל, בדגש על מחקרים העוסקים באוכל כמוצר צריכה, ובהיבטים החברתיים והתרבותיים של צריכת האוכל. להמשך קריאה >>

למידע מפורט על הקורס

 

על נמרים ודרקונים: יחב"ל במזרח אסיה 10979

המדינות המרכזיות של המזרח הרחוק ושל דרום-מזרח אסיה – סין, יפן, הודו, צפון ודרום קוריאה ואינדונזיה – מעוררות עניין רב, הנובע גם מהתרבויות העתיקות, העשירות והמגוונות שלהן. בשנים האחרונות הולכת וגדלה מידת ההשפעה של מדינות אלה, אשר נעשו למרכזים בעלי חשיבות אדירה בזירות המדינית והכלכלית, הן האזורית והן העולמית.

מטרת הקורס היא העשרת תמונת העולם של הסטודנטים על אודות "הנמרים והדרקונים" של המזרח הרחוק ודרום-מזרח אסיה, אשר מידת השפעתם על הזירה הגלובלית צפויה לגדול באופן דרמטי במאה ה-21.

הקורס מספק מבט השוואתי מעמיק על מדינות אלה, מעניק מידע חיוני על כל מדינה בנפרד, ובנוסף סוקר את הזירה האסיאתית כולה בראי הפוליטיקה והיחסים הבין-לאומיים. הקורס, המורכב מסדרת הרצאות של חוקרים מומחים בתחומם, חושף את הסטודנטים למידע מגוון ומתמקד בתהליכים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ופוליטיים.

למידע מפורט על הקורס

 

יישוב סכסוכים בזירה הבין-לאומית 10788

הקורס עוסק בנקודת ההשקה של גישת יישוב הסכסוכים ותחום היחסים הבין-לאומיים; בגישות השונות לניהול ויישוב סכסוכים בזירה הבין-לאומית. הקורס משלב היבטים תאורטיים ויישומים מתוך הכרות עם האסכולות המרכזיות בתחום יישוב הסכסוכים: הרציונלית, הפסיכולוגית-פוליטית והתרבותית. הקורס מציג את התאוריות והמודלים המרכזיים בתחום תוך בחינתם במקרי בוחן מגוונים של סכסוכים מסוגים שונים שהתנהלו בזירה הבין-לאומית, ובהם יושמו אסטרטגיות ותהליכים של ניהול ויישוב סכסוכים. הקורס מיועד לסטודנטים המבקשים להבין את המתרחש בזירות סכסוך שונות במערכת הבין-לאומית ולעוסקים בניתוח וייעוץ בתהליכי ניהול ויישוב סכסוכים.

למידע מפורט על הקורס

 

רגולציה – מתיאוריה למעשה 10957

נשיא ארה"ב נבחר על בסיס אג'נדה פוליטית שאחד מעיקריה הוא "צמצום הנטל הרגולטורי. גם בישראל, ראש הממשלה הכריז מלחמת חורמה ברגולציה ובבירוקרטיה. כמו עמיתו האמריקאי הוא טוען שרגולציה משתקת את הכלכלה ועולה למשק מאות מיליונים בכל שנה. בשנתיים אחרונות נוסף תפקיד של "אחראי רגולציה" כמעט בכל משרד ממשלתי בישראל. לאחר משבר הסאב-פריים בארה"ב שהתפתח למשבר כלכלי כלל עולמי בין השנים 2008-2009, היו שהפנו אצבע מאשימה להקלות הרגולטוריות ולחוסר הפיקוח על שוק הפיננסיים. על הפגיעה בבריאות התינוקות בפרשת רמדיה הכריזו ככשל רגולטורי, ואילו על חסמי הכניסה לשוק המקומי של חברות גלובליות כמו אובר, נטען שהם עודף ברגולציה.   אז מהי בכלל רגולציה? למה פתאום עלתה לשיח הציבורי והכלכלי העולמי? את מי היא משרתת? כיצד היא משפיעה עלינו, האזרחים?

הקורס "רגולציה: מתיאוריה למעשה" עוסק בסוגיות הרגולטוריות העדכניות בישראל ובעולם, מציג את התיאוריות בתחום ופותח צוהר לאחד הנושאים המדוברים כיום במחקר, בכלכלה, בחברה ובתקשורת.

למידע מפורט על הקורס