מי צריך פרפקציוניזם? התכונות שבאמת חשובות למעסיקים

אחת הקלישאות הגדולות של ראיונות עבודה, כפי שיודעים כל מי שצפו פעם בדרמה אמריקאית,  עוסקת בשלב שבו נדרשים מבקשי העבודה לחשוף בפני הבוסים העתידיים תכונה שלילית שלהם. מדובר לכאורה בשאלה מתקילה, שהתשובה "הנכונה" עליה היא פרפקציוניזם – נטייה שכביכול מעידה על פגם אישיותי, אך למעשה מאירה את מבקשי העבודה כחרוצים, נכונים להשקעה, לקבלת מסגרת ולאי-הסתפקות במועט.

מאחר שהחיים שלנו לא תמיד מתכתבים עם הקלישאות בדרמות האמריקאיות, כדאי לבחון את התפיסה הזו מחדש. נכון, יש מנהלים ומנהלות שעדיין יחפשו עובדים פרפקציוניסטים שייכנסו למסגרת, יתחייבו לארגון לטווח הרחוק וינסו לשפר את עבודתם עד לדרגת שלמות, אבל בעידן הנוכחי תו התקן לקבלה לעבודה השתנה לחלוטין. למעשה, במקרים רבים – ובעיקר אם מדובר בעולם ההייטק – ההיפך הוא הנכון.

פרפקציוניזם? חס וחלילה. שוק העבודה כיום מחפש אג'יליות.

לזרום כדי לא להיתקע

אם יש משהו שלמדנו מתקופת הקורונה זה הדינמיות של שוק העבודה בימינו, ועד כמה דברים שהיו אמת מוחלטת עד לפני רגע הופכים בן לילה ללא רלוונטיים. וכשזו המציאות – אלה גם הדרישות מהעובדים. מי שלא יידעו להתאים את עצמם למציאות המשתנה וללמוד לתפקד בצורה מעולה גם כשתנאי השטח השתנו ודרישות התפקיד עברו מטמורפוזה – יתקשו להשתלב בעולם הזה.

מעסיקים מחפשים עובדים יצירתיים. כאלו שחושבים מחוץ לקופסה, שלא חוששים לחקור ולחפש בכוחות עצמם דרכים חלופיות לבעיות לא צפויות, כאלו שידעו להפיק פתרונות שלא מופיעים במדריך ההפעלה.

היכולת לסגל מיומנויות חדשות

אם בעבר דגש מרכזי בראיונות עבודה היה על היכולת לתפקד במסגרת צוותי עבודה, בעידן הנוכחי, שבו ממילא חלק ניכר מהעבודה מתבצע בשלט רחוק מהבית, דגשים מרכזיים יינתנו על היכולות של העובדים לבצע משימות בכוחות עצמם. הפריה הדדית במסגרת חברתית היא תכונה ראויה להערכה, אבל יותר ויותר מעסיקים מבקשים כיום לראות דווקא את היכולת לשיפור עצמי בעבודה והנכונות ללמוד תוך כדי תנועה תחומים חדשים שלא אפיינו את התפקיד בעבר.

במציאות שבה העולם מתפתח על בסיס קבוע ומהיר, העובדים נדרשים להצליח ללמוד בכוחות עצמם להתמודד עם התמורות התכופות שעוברות על התחום שעליו הם מופקדים. עובדים בימינו מחויבים לגלות יכולות אוטודידקטיות כדי שיצליחו להתפתח עם התחום. הם נדרשים לדעת לתמרן בין דרישות שונות שמכתיבה העבודה ולסגל מיומנויות חדשות בהתאם למטמורפוזות בענף. מי שלא ידע לסגל יכולות מולטי טסקינג ולרכוש מיומנויות חדשות בעת הצורך ימצא את עצמו מהר מאוד בתחתית שרשרת המזון של שוק העבודה.

ללמוד כדי לעבוד

מי שמעוניינים להשתלב כעובדים בהייטק יגלו שכיום במרבית המקרים דרישות הבסיס הן לעובדים אמביציוזיים, שיוכלו לתרום לחברה הרבה בתקופה קצרה ולהמשיך הלאה לפני ששני הצדדים יגיעו למיצוי.

וכשהמעסיקים ניגשים אל מערכת היחסים המקצועית איתכם כאל מרוץ לטווח קצר שבו אתם נדרשים להוכיח את עצמכם בטווח המיידי, כדאי שתאמצו גישה משלימה ותרכשו יכולות שיאפשרו לכם להוכיח את עצמכם בשוק העבודה.

זה אומר, דבר ראשון, לעמוד בתנאי הסף. רף הדרישות כיום הוא כזה שכמעט בכל מקצוע שמצדיק את התלוש לא תצליחו לעבור את הסף בלי השכלה אקדמית. ולא פחות חשוב – מאיפה התואר שלכם. האוניברסיטה הפתוחה בנתה לעצמה לאורך השנים מוניטין כמוסד שמטפח סטודנטים לעצמאות, שמקנה להם יכולות אוטודידקטיות, שמעודד חשיבה יצירתית ומספק מענה מושלם למי שבוחר לרכוש השכלה אקדמית ובמקביל לקדם קריירה מקצועית ולנהל חיי משפחה. וזו, כנראה, הסיבה לכך שבוגרי ומוסמכי האוניברסיטה הפתוחה נחשבים למבוקשים במיוחד על ידי מנהלים בשוק העבודה, כמעט בכל תחום. 

כי במציאות דינמית שמעלה על נס עובדים אג'יליים, אתם רוצים להצטייד בסט של תכונות שיאפשרו לכם לצלוח את התחרות הקשה שמחכה לכם בשוק העבודה. אתם רוצים להגיע עם רקע אקדמי שמעיד על היכולות האוטודידקטיות שלכם, על היצירתיות המובנית בכם, על היכולות שלכם למולטי טסקינג ועל הנכונות שלכם להשקיע מעצמכם כדי לעמוד ביעדים ולחתור להשלמת המשימה.

ובמילים אחרות, אתם רוצים שבפרופיל שלכם בלינקדאין יהיה כתוב שאתם בוגרי האוניברסיטה הפתוחה.