ביום חמישי ה-11/2/2016 בשעה 15:30 שעון ישראל נערכה בבירת ארה״ב מסיבת עיתונאים של קולבורציית LIGO ובה הכריזו על הגילוי של גלי כבידה. גלי כבידה נחזו על ידי אלבט איינשטיין כבר בשנת 1916 - לפני 100 שנה, זמן קצר לאחר שפרסם את תורת היחסות הכללית שלו (בנובמבר 1915). לפי תורה זו גופים מסיביים מעקמים את מבנה המרחב-זמן, ותנועה שלהם יכולה ליצור גלים במבנה המרחב-זמן אשר מתקדמים במהירות האור, קצת בדומה לגלים שנוצרים על פני בריכה כשזורקים לתוכה אבן. הגילוי החדש של קולבורציית LIGO הוא של גלי כבידה שנוצרו בזמן מיזוג בין שני חורים שחורים בעלי מסות של כ 29 ו-36 מסות שמש שאירע לפני כ-1.3 מיליארד שנה (ובמרחק של כ-1.3 מיליארד שנות אור מאתנו). אחרי המיזוג ביניהם נותר חור שחור אחד בעל מסה של כ-62 מסות שמש, בעוד שכ-3 מסות השמש ה"חסרות" סיפקו את האנרגיה הדרושה לייצור של גלי הכבידה שהתגלו (לבהתאם למשוואה המפורסמת של איינשטיין, E = Mc2, שלפיה מסה שקולה לאנרגיה).
בעבר היו רק עדויות עקיפות לגלי כבידה, והעדות העקיפה הראשונה בעזרת מערכת בינרית של שני כוכבי נייטרונים המקיפים זה את זה והמרחק ביניהם לאט לאט מתקצר בעקבות גלי הכבידה שהם פולטים, זיכה את מגליהם - האלס וטיילור - בפרס נובל בשנת 1993. סביר מאוד שהגילוי הנוכחי, שהוא הגילוי הישיר הראשון של גלי כבידה, וגם של מערכת בינרית של שני חורים שחורים, אף הוא יוביל לפרס נובל בעתיד הקרוב.
גילוי זה התאפשר בעזרת שני גלאים דומים זה לזה שפותחו ושופרו במשך שנים רבות ונמצאים במדינות וושינגטון ולואיזיאנה שבארה"ב. כל גלאי כזה מבוסס על אינטרפרומטר מייקלסון, ומורכב משתי זרועות שיוצרות צורה של האות ריש, שכל אחת מהן באורך של כ-4 קילומטר, ועובר בה לייזר בין מראות בתוך צינור ואקום. הגלאי מודד הבדלים זעירים בין האורכים של שתי הזרועות הללו שנוצרים בעת מעבר של גלי כבידה דרך הגלאי, שגורמים למרחק בין נקודות בכיוונים שונים להשתנות בזמן. השינוי היחסי המרבי במרחק שנמדד במקרה הזה הוא של 10-21, כלומר חלק אחד מתוך עשר בחזקת 21. הבעייה המרכזית בניסוי שכזה היא שהרגישות הדרושה היא עצומה, ויש להתגבר על רעשי רקע רבים, ולכן לקח שנים רבות עד שהצליחו להגיע לרגישות הדרושה שאיפשרה את הגילוי הנוכחי. המאמץ הכביר הזה שסוף סוף נשא פרי החל לפני קרוב לחמישים שנה.
הגילוי הזה פותח חלון חדש בו נוכל להביט על היקום וללמוד דברים חדשים ומרתקים על היקום עצמו ועל התופעות המעניינות שמתרחשות בו. זהו כלי חדש ועוצמתי שיעמוד לרשותנו ובעזרתו נוכל לחקור תופעות מהקיצוניות והמדהימות ביותר שקורות בקוסומוס, והוא פותח עידן חדש באסטרונומיה עם אפשרויות שעד כה רק יכולנו לחלום עליהן.
כתבה על הגילוי החדש בעיתון הארץ:
בלוג על הגילוי ומשמעויותיו: