הבלשנות התאורטית היא תחום מחקר העוסק ביכולת האנושית לרכוש שפה טבעית ולהשתמש בה. חקר השפה האנושית נעשה מההיבט הקוגניטיבי, כלומר כפועל יוצא של היכולת הלשונית הקיימת במוח האנושי. זהו תחום עם מאפיינים ייחודיים, הבאים לידי ביטוי במחקר התאורטי (המוכר גם כ"בלשנות גנרטיבית" או "בלשנות פורמלית"). מאפיינים בין-תחומיים של הבלשנות התאורטית באים לידי ביטוי בשילוב בין המחקר הבלשני לתחומי מחקר אחרים, כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה התפתחותית וחינוך, חקר המוח ומדעי המחשב.

הקורס מבוא לבלשנות תאורטית (10730) מציג את הגישות העדכניות לחקר שפה טבעית (כלומר, ליכולת הלשונית) על כל מרכיביה: מורפולוגיה (מבנה של מילים), תחביר (יצירת משפטים), סמנטיקה (משמעות קבועה) ופרגמטיקה (משמעות בהקשר), פונטיקה (מאפייני הצלילים הלשוניים) ופונולוגיה (תפקודם של הצלילים הלשוניים בתוך מילים ומשפטים).

הקורס מיועד בעיקר למתעניינים בחקר השפה, במדעים הקוגניטיביים ובמדעי הרוח, אך הוא מקנה ידע חיוני גם למתעניינים בתחומים נוספים העוסקים בשפה, כגון חקר המוח, חינוך, קלינאות תקשורת, מוסיקה ועוד. הסטודנטים מתוודעים אל השאלות המרכזיות בחקר השפה מההיבט הקוגניטיבי, ורוכשים כלים לניתוח תופעות ותהליכים לשוניים. כל אלה ניתנים ליישום בתחומים אחרים הנלמדים באוניברסיטה הפתוחה, כגון פסיכולוגיה, חינוך, לקויות למידה, מדעי המחשב, חקר המוח, קלינאות תקשורת, הוראת הקריאה והכתיבה, הוראת שפות, תקשורת, אמנויות ועוד.

• קורס רגיל, אינו דורש ידע מוקדם.
• הקורס מקנה 6 נקודות זכות.

לפרטים ולייעוץ: ד"ר אירנה בוטוויניק, מרכזת ההוראה, דוא"ל: irena@openu.ac.il.

○ כיצד ילדים רוכשים את שפת אמם?

○ מדוע קשה ללמוד שפה זרה?

○ מה קורה כאשר אנו מדברים או מקשיבים לדיבור?

○ מה גורם לעיתים לכשלים בהבנה ובהפקה של שפה?

○ מדוע קשה ללמד מחשב לעבד שפה, וכיצד בכל זאת אפשר לעשות זאת?

○ מה הקשר בין החברה, על כל גווניה, לשפה המדוברת בה?

○ האם השפה שאנו מדברים משפיעה על דרך החשיבה שלנו או על תפיסתנו את העולם?

השימוש בשפה הוא יומיומי ובדרך כלל אוטומטי, אך עם זאת לעתים השאלות האלה עולות. בקורס חקר השפה: יסודות ויישומים (10143), העוסק במבנה השפה ובאופן שידע על מבנה השפה מיושם בתחומים שונים הנוגעים לחיינו, נלמד להעריך את כמות הידע הלא-מודע שיש לדוברי שפה אודות השפה, ידע שבאמצעותו הם משתמשים בשפה באופן כל כך אוטומטי. כן נעמוד על מבני היסוד שבמערכות הצלילים, המילים והמשפטים ובהיבטים מרכזיים במשמעותם של מילים ומשפטים, ונציג תחומים שונים שבהם הידע שנצבר במחקר הבלשני מיושם על מנת לתת מענה לשאלות הקשורות באופן הדוק לחוויותינו כדוברי שפה.

• קורס פתיחה – לא נדרש ידע קודם
• הקורס מקנה 6 נקודות זכות אקדמיות

לפרטים ולייעוץ: מרכזת ההוראה, ד"ר אירנה בוטוויניק, דוא"ל: irenabo@openu.ac.il.

♦ מהי מילה?

♦ מה הקשר בין מבני המילים לבין משמעותן?

♦ כיצד יודעים דוברי השפה ליצור בטבעיות מילים חדשות?

♦ כיצד ילדים רוכשים מילים ללא כל הוראה פורמלית?

♦ כיצד ילדים יודעים אילו מילים שייכות לשפה שלהם ואילו אינן שייכות, גם ללא היכרות מוקדמת עם המילים?

הקורס פרקים במורפולוגיה עברית (10483) עוסק בשאלות אלה ואחרות הנוגעות למבנה המילים בכלל ולמבנה המילים בעברית בפרט. במסגרת הקורס נתבונן בהרחבה בתופעות מורפולוגיות מנקודת מבט שונה מזו של הגישה הקלאסית.

הקורס אינו דורש ידע מוקדם כלשהו, והוא מתאים גם לסטודנטים שזה להם הקורס הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

הקורס מקנה 6 נקודות זכות (נ"ז).

למידע נוסף ולשאלות: מרכזת ההוראה, ד"ר אירנה בוטוויניק, irenabo@openu.ac.il.

מה הקשר בין הקרניים המעטרות את ראשו של משה בפסל הנודע של מיכלאנג'לו, מסמלי תרבות המערב המוכרים ביותר, לבין תרגום?

מסתבר שהקרניים של משה הן תולדה של טעות בתרגום הראשון של התנ"ך מעברית ללטינית: בפסוק "ומשה לא ידע כי קָרַן עור פניו" (שמות, ל"ד 29) תורגמה המילה קָרַן (מלשון קרן אור) ל-קורנן (הצמיח קרן). טעות התרגום הונצחה בפסל הנודע. זוהי רק אחת מן הטעויות (או ההברקות) הרבות בהיסטוריה של התרגום.

הקורס לא על המילה לבדה (10561) הוא קורס בין-תחומי, העוסק במושגי יסוד ובסוגיות בתרגום בן זמננו. עם זאת, הקורס הולם גם כיווני תרבות אחרים שהטקסט הוא כלי ביטוי מרכזי בהם. כאן תמצאו מענה לשאלות מרתקות כגון:

• מה בין המציאות לייצוגיה בלשון?

• איך מחלצים נורמות תרגום של תקופות שונות מניתוח תרגומים שונים של אותה יצירה?

• מה בין תרגום טקסטים לתרגום כתוביות לקולנוע ולטלוויזיה ולתרגום בעל-פה?

• מה בין חשיבות המתרגם כמתווך מרכזי בין תרבויות שונות לבין שול יותו ב"שרשרת המזון"?

• מה היא "תרגומית"? מה בין תרגום לצנזורה? איך "מגיירים" טקסט?

• איך מכריע המתרגם בין שלל הנורמות והאילוצים שמכתיבה לו תרבות היעד?

• אילו תרגומים היו לצמתים מכוננים בתולדות התרבות?

• מה הקשר בין תרגום לפילוסופיה, לתקשורת, למוסיקה, לתאטרון ולקולנוע?

קורס מתקדם. תנאי קבלה: 36 נקודות זכות עבור קורסים קודמים, שבכללם לפחות קורס אחד מתחומי הספרות, הלשון, הקולנוע או התקשורת, וקורס אחד נוסף במדעי הרוח או בתקשורת; עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה.

לפרטים ולייעוץ: מרכזת ההוראה שרית סואל, דוא"ל: saritse@openu.ac.il.

 ייעוץ טלפוני: 09-7781224 מדי יום רביעי בין השעות 12:00-10:00 (פגישה יש לתאם מראש).